1
00:00:20,120 --> 00:00:23,960
<i>ביומנים,
שהוא יכתוב בהמשך חייו</i>

2
00:00:24,040 --> 00:00:28,600
<i>אדווארד מאנץ' מרבה להתייחס
לעצמו בגוף שלישי</i>

3
00:00:28,680 --> 00:00:31,920
<i>באמצעות השמות "Brandt", "Nanssen"</i>

4
00:00:32,040 --> 00:00:34,080
<i>או "קרלמן".</i>

5
00:00:49,400 --> 00:00:52,440
אתה יכול לפגוש אותי אחרי ארוחת הערב.

6
00:00:59,560 --> 00:01:03,560
הצריכה נפוצה
בכריסטיאניה בימינו

7
00:01:04,800 --> 00:01:07,680
במיוחד בקרב העניים

8
00:01:07,800 --> 00:01:09,640
ובאזורים צפופים.

9
00:01:10,000 --> 00:01:12,520
כמה שעות העבודה שלך?

10
00:01:12,600 --> 00:01:17,840
משש עד שש
עם הפסקה של שעה לארוחת צהריים.

11
00:01:19,200 --> 00:01:23,240
- כמה אתה מרוויח?
- חמש עשרה כתרים בשבוע.

12
00:01:30,840 --> 00:01:32,800
<i>שנת 1884.</i>

13
00:01:33,480 --> 00:01:36,440
<i>כריסטיאניה, עיר הבירה של נורבגיה</i>

14
00:01:36,840 --> 00:01:40,680
<i>עם אולמות בירה, בתי קפה,
כמה אולמות מוזיקה בטיבולי</i>

15
00:01:41,000 --> 00:01:45,520
<i>אבל בלי אופרה, בלי בלט
ולא אקדמיה לאמנות.</i>

16
00:01:47,600 --> 00:01:49,400
ברך אותנו ה'

17
00:01:49,520 --> 00:01:51,280
ומתנותיך הללו

18
00:01:51,800 --> 00:01:53,800
איזה מהשפע שלך

19
00:01:53,920 --> 00:01:56,840
אנחנו עומדים לקבל. אָמֵן.

20
00:01:59,520 --> 00:02:02,720
<i>מתוך 135,000 תושבי כריסטיאניה</i>

21
00:02:03,040 --> 00:02:07,040
<i>השכבות השולטות הן
המעמד הבינוני, הבורגנות</i>

22
00:02:07,120 --> 00:02:10,640
<i>שמרני בפוליטיקה,
פרוטסטנטי לפי דת.</i>

23
00:02:31,520 --> 00:02:33,360
<i>שער קארל יוהאן</i>

24
00:02:33,440 --> 00:02:36,960
<i>ציר כביש עקרוני בעיר
שהבניינים הגרמניים שלו</i>

25
00:02:37,039 --> 00:02:40,560
<i>משקף את המקורות
של האדריכלים העיקריים שלה.</i>

26
00:02:40,640 --> 00:02:43,359
<i>כאן, בקיץ,
אם מזג האוויר מאפשר</i>

27
00:02:43,440 --> 00:02:48,040
<i>מעמד הביניים של כריסטיאניה
להתאסף לטיילת היומית.</i>

28
00:02:53,600 --> 00:02:58,439
גם אני עובד במפעל.
אני צריך לקום לפני חמש

29
00:03:00,000 --> 00:03:04,040
להכין ארוחת בוקר
לבעלי ולילדים שלי.

30
00:03:08,920 --> 00:03:14,520
<i>הטיילת על קרל יוהאן
מתחיל בסביבות שתיים בצהריים.</i>

31
00:03:15,000 --> 00:03:17,560
<i>מוזיקה מנוגנת על ידי להקה צבאית.</i>

32
00:03:19,040 --> 00:03:24,359
<i>המערכת החברתית נתמכת על ידי
מעמד הביניים של כריסטיאניה קיים</i>

33
00:03:24,480 --> 00:03:27,760
<i>עם תקציב לאומי
של 41.6 מיליון קרונות</i>

34
00:03:27,840 --> 00:03:31,720
<i>על פי קוד פלילי,
שמקורו בשנות הארבעים של המאה ה-19.</i>

35
00:03:32,680 --> 00:03:36,559
<i>אין לו דמי מחלה,
אין ביטוח זקנה</i>

36
00:03:36,640 --> 00:03:41,560
<i>זנות מאושרת על ידי המדינה מאורגנת
במיוחד עבור מעמד הביניים</i>

37
00:03:41,639 --> 00:03:47,040
<i>ועדיין אין רפורמה נגד
עבודתם של ילדים במפעלים.</i>

38
00:03:48,040 --> 00:03:52,640
<i>הטיילת על קרל יוהאן
נמשך כשעה אחת.</i>

39
00:03:52,960 --> 00:03:57,640
<i>עם סיומה הגברים
לפרוש בבית או לאולמות הבירה.</i>

40
00:03:58,480 --> 00:04:01,080
<i>הנשים פורשות הביתה.</i>

41
00:04:03,439 --> 00:04:06,360
<i>רבים מהילדים העניים
בעיר זו</i>

42
00:04:06,440 --> 00:04:10,680
<i>עבודה במפעלים,
חנויות יצירה ושירות ביתי.</i>

43
00:04:11,640 --> 00:04:15,840
<i>שעות העבודה של ילדים אלו
בשנה זו 1884</i>

44
00:04:15,919 --> 00:04:20,480
<i>ארוכים כמו המקסימום
מותר לפי החוק הנורבגי</i>

45
00:04:20,560 --> 00:04:24,240
<i>עבור אנשים בעבודות עונשין
ועבודת פרך</i>

46
00:04:25,040 --> 00:04:29,960
<i>ומעל 1/3 מהתעשייה
כוח העבודה בעיר בירה זו</i>

47
00:04:30,440 --> 00:04:33,840
<i>מורכב מבנים ובנות.</i>

48
00:04:44,120 --> 00:04:49,640
- הילדים עובדים?
כן, גם הם במפעל.

49
00:04:51,200 --> 00:04:53,239
אחת עשרה שעות ביום.

50
00:04:57,199 --> 00:04:59,959
- עזור לעצמך.
- אני עייף מדי.

51
00:05:00,040 --> 00:05:05,760
<i>מותה של לורה קתרין ביולסטאד,
אמו של אדוארד מאנץ'</i>

52
00:05:05,839 --> 00:05:09,920
<i>התרחש בשנת 1868,
בעקבות דימום ריאתי.</i>

53
00:05:10,000 --> 00:05:12,400
סופי שאלה אותי

54
00:05:12,520 --> 00:05:15,599
לרשום
הצוואה האחרונה שלי עבורה.

55
00:05:16,080 --> 00:05:19,920
קראתי לצוואה שלי
הקריאות שלי.

56
00:05:20,799 --> 00:05:25,920
"ילדים יקרים שלי.
אני כל כך מפחד שבגן עדן

57
00:05:25,999 --> 00:05:31,519
"אתגעגע אלייך כל כך יקרים
ללבי כאן עלי אדמות.

58
00:05:31,600 --> 00:05:37,640
"אבל, בוטח באלוהים,
אני אתחנן על נשמותיך

59
00:05:38,079 --> 00:05:41,040
"כל עוד הוא נותן לי חיים."

60
00:05:43,839 --> 00:05:49,039
<i>ב-1845, סבו של אדוארד מונק
נעשה מטורף</i>

61
00:05:49,440 --> 00:05:52,639
<i>ממחלה של חוט השדרה.</i>

62
00:05:55,000 --> 00:05:58,080
אבא הלך הלוך ושוב
על פני הרצפה.

63
00:05:58,160 --> 00:06:01,160
ואז הוא התיישב ליד אמא
על הספה.

64
00:06:03,599 --> 00:06:07,839
הם לחשו זה לזה
ונשענו זה על זה.

65
00:06:10,159 --> 00:06:12,600
קרלמן הביט בהם

66
00:06:13,999 --> 00:06:18,440
ותהה למה
דמעות זלגו על הלחיים שלהם.

67
00:06:29,359 --> 00:06:31,120
השם המלא של אמא

68
00:06:31,480 --> 00:06:33,720
הייתה לורה קתרין מונק.

69
00:06:59,600 --> 00:07:01,640
אמא הייתה חלשה מאוד.

70
00:07:02,800 --> 00:07:06,240
היא מתה שנה אחרי שנולדתי.

71
00:07:06,320 --> 00:07:07,560
נכון שזה נחמד להיות

72
00:07:07,680 --> 00:07:10,239
ביחד בערב כזה?

73
00:07:21,479 --> 00:07:26,839
"מוות וממלכת המוות
הושלכו בים הלוהט.

74
00:07:27,399 --> 00:07:31,239
"זה עוד מוות. אם לא כתוב
בספר החיים..."

75
00:07:31,320 --> 00:07:35,759
<i>משפחת Munch, בעקבות
העיסוק הרפואי של האב</i>

76
00:07:35,840 --> 00:07:38,600
<i>עברו מבית צפוף אחד
לאחר</i>

77
00:07:38,680 --> 00:07:41,639
<i>במחוזות העניים יותר של כריסטיאניה.</i>

78
00:07:42,199 --> 00:07:44,200
כמה זמן יש לך את זה?

79
00:07:45,600 --> 00:07:47,640
שלושה שבועות.

80
00:07:49,000 --> 00:07:53,640
- כואב לך הגרון?
- כן, קצת.

81
00:07:56,000 --> 00:07:58,840
תפתח לרווחה ואני אסתכל.

82
00:08:11,999 --> 00:08:17,559
התסמינים הראשונים הם עייפות
ותיאבון ירוד,

83
00:08:17,999 --> 00:08:21,839
טמפרטורת ערב
ורמז להצטננות.

84
00:08:22,440 --> 00:08:26,519
כאשר המחלה מתפתחת,
הטמפרטורה של האדם עולה

85
00:08:26,600 --> 00:08:28,959
והקור מתגבר.

86
00:08:29,079 --> 00:08:31,920
אחד מתחיל להזיע בלילה.

87
00:08:31,999 --> 00:08:37,079
תוצאות דימום
ביותר מ-50% מהמקרים.

88
00:08:40,040 --> 00:08:43,160
<i>Edvard Munch החל לצייר בשנת 1879.</i>

89
00:08:44,359 --> 00:08:46,919
<i>במהלך ארבע עד חמש השנים האחרונות</i>

90
00:08:47,000 --> 00:08:50,560
<i>הוא יצר
כתריסר בדים,</i>

91
00:08:50,639 --> 00:08:53,239
<i>בעיקר נופים של המדינה
ליד ביתו</i>

92
00:08:53,320 --> 00:08:55,479
<i>ודיוקנאות של משפחתו.</i>

93
00:08:55,559 --> 00:08:57,759
מה קורה לאלה
שמאמינים באלוהים

94
00:08:57,879 --> 00:09:01,239
אם הם מפנים את מקומם לאוננות?

95
00:09:01,800 --> 00:09:07,919
- האומללים האומללים משתגעים.
- זה חל על כולם.

96
00:09:08,000 --> 00:09:13,519
לכולנו יש אינסטינקט מיני.
כולם מאוננים במידה מסוימת.

97
00:09:13,600 --> 00:09:15,840
- גם נשים?
- גם נשים.

98
00:09:23,640 --> 00:09:27,519
<i>פיטר אנדראס מונק,
לומד להיות רופא</i>

99
00:09:28,560 --> 00:09:32,439
<i>ואינגר מונק,
אחותו הצעירה של אדוארד.</i>

100
00:09:36,000 --> 00:09:39,840
מה אתה עושה בחוץ כל כך מאוחר
כל לילה, אדוארד?

101
00:09:40,399 --> 00:09:45,199
לא היית בבית
עד השעות הקטנות אתמול בלילה.

102
00:09:45,320 --> 00:09:47,880
אז ריגלת אחרי?

103
00:09:47,959 --> 00:09:52,799
אני שומע כשאתה חוזר הביתה.
אני יודע גם לפי הריח.

104
00:09:55,600 --> 00:09:57,760
<i>בשעה זו בכריסטיאניה</i>

105
00:09:57,839 --> 00:10:01,640
<i>גרעין קטן של סופרים רדיקליים,
אמנים וסטודנטים</i>

106
00:10:01,719 --> 00:10:04,800
<i>מתאספים להפגין
הסדר הקיים.</i>

107
00:10:05,119 --> 00:10:09,440
<i>דוברם, הנס יגר,
סופר ואנרכיסט</i>

108
00:10:09,560 --> 00:10:14,759
<i>שדוחק בחסידיו להפיל
החברה הבורגנית עם הקוד המוסרי שלה</i>

109
00:10:14,839 --> 00:10:17,559
<i>והחליפו אותו ב
מבנה מבוזר</i>

110
00:10:17,639 --> 00:10:22,760
<i>מבוסס לחלוטין על
יכולת אנושית לאהבה ותחושה.</i>

111
00:10:27,000 --> 00:10:30,440
ניתן לאתר כל רוע
לנצרות.

112
00:10:30,560 --> 00:10:34,039
הנצרות מדכאת
הרצונות החיוניים של האדם.

113
00:10:35,799 --> 00:10:38,240
מהו "בן אדם מכובד"?

114
00:10:38,319 --> 00:10:43,160
אחד שלא בחוץ בלילה
לשתות עם אנשים כאלה.

115
00:10:45,279 --> 00:10:49,319
תהיה בשקט, כדי שאוכל
דבר עם אדוארד.

116
00:10:50,399 --> 00:10:54,879
סיפרת להורים שלך
אתה לא מאמין באלוהים?

117
00:10:54,960 --> 00:10:58,000
אני לא רוצה להגיד שאני לא.

118
00:10:58,079 --> 00:11:02,240
למה לא? אתה לא יכול לעקוב
הרצון החופשי שלך?

119
00:11:03,999 --> 00:11:08,999
<i>כאשר אדוורד מונק מספר לג'גר על
מריבותיו החוזרות ונשנות עם אביו</i>

120
00:11:09,479 --> 00:11:12,879
<i>ג'גר אומר לו
לקחת אקדח, לך הביתה</i>

121
00:11:13,319 --> 00:11:14,919
<i>ותירה בו למוות.</i>

122
00:11:15,000 --> 00:11:16,920
אתה יוצא לשתות?

123
00:11:16,999 --> 00:11:21,440
- שותים? כוס בירה?
- גם אתה מריח של רוחות.

124
00:11:24,320 --> 00:11:27,200
הג'גר הנורא הזה שאתה מתערבב איתו...

125
00:11:27,319 --> 00:11:29,319
הוא האנטיכריסט בהתגלמותו.

126
00:11:34,839 --> 00:11:36,479
<i>הקבוצה של יגר</i>

127
00:11:36,599 --> 00:11:40,759
<i>הכוונה על ידי כריסטיאניה
מעמד הביניים כמו הבוהמה</i>

128
00:11:41,079 --> 00:11:45,959
<i>ומאת גיאורג ברנדס
בתור "החבורה הצוענית הפרועה ההיא"</i>

129
00:11:46,039 --> 00:11:49,999
<i>לדון מאוחר הלילות
ניהיליזם, אנרכיה</i>

130
00:11:50,319 --> 00:11:52,959
<i>העבודות של
צ'ארלס דרווין וקרל מרקס</i>

131
00:11:53,039 --> 00:11:55,440
<i>תפקיד האמנות,
מטרת הקיום</i>

132
00:11:56,119 --> 00:11:57,920
<i>ואהבת חינם.</i>

133
00:11:57,999 --> 00:12:01,039
<i>כמעט כל הקבוצה הם עצמם
ממעמד הביניים.</i>

134
00:12:01,760 --> 00:12:04,839
<i>רבות, במחאה, הן נשים.</i>

135
00:12:14,800 --> 00:12:18,399
אם אין רוע
מחוץ לנצרות...

136
00:12:19,479 --> 00:12:23,919
כמובן שיש רוע אבל
זה בא ממושגים מוסריים.

137
00:12:24,800 --> 00:12:29,320
החברה של היום הייתה עושה זאת
להיות מאושר יותר אם אנשים

138
00:12:30,639 --> 00:12:35,119
הורשו להתפתח
תאוותיהם ורצונותיהם.

139
00:12:35,199 --> 00:12:39,519
- אני מבין אותך.
- האם אתה? נראה שאתה לא.

140
00:12:40,399 --> 00:12:44,840
אתה אף פעם לא עושה מה שאני רוצה.
אתה עוקב אחר הקורס שלך.

141
00:12:46,599 --> 00:12:48,800
אתה לא מבין אותי!

142
00:12:49,399 --> 00:12:52,119
הרבה יותר טוב ממה שאתה חושב.

143
00:12:52,199 --> 00:12:53,839
לא, אתה לא.

144
00:12:54,519 --> 00:12:57,519
נראה שלעולם לא הבנו
אחד את השני בבית הזה!

145
00:12:59,039 --> 00:13:01,639
<i>ברבים ממחקרי המשפחה של מונק</i>

146
00:13:02,039 --> 00:13:04,759
<i>הפנים מופנים הצידה.</i>

147
00:13:05,439 --> 00:13:08,639
<i>מגע אנושי עם העיניים
נמנע.</i>

148
00:13:10,319 --> 00:13:15,719
לעולם לא אסיים איתך,
כי אתה אף פעם לא עושה מה שאני רוצה.

149
00:13:15,799 --> 00:13:18,160
- נמאס לי מזה!
- עכשיו תהיה בשקט!

150
00:13:19,199 --> 00:13:23,279
הילדים החמיצו את בית הספר
הרבה בגלל מחלה

151
00:13:23,399 --> 00:13:26,759
וניסיתי ללמוד
איתם בבית.

152
00:13:35,079 --> 00:13:38,359
<i>"מחלה, אי שפיות ומוות</i>

153
00:13:38,439 --> 00:13:42,119
<i>"היו המלאכים השחורים
ששמר על העריסה שלי</i>

154
00:13:42,199 --> 00:13:44,519
<i>"וליווה אותי כל חיי."</i>

155
00:13:44,599 --> 00:13:47,719
אנחנו יכולים לשבת ליד המדורה
עד שהמים מתחממים

156
00:13:47,799 --> 00:13:49,759
לפני שאתה הולך לישון.

157
00:14:11,999 --> 00:14:13,440
אחותי סופי

158
00:14:14,439 --> 00:14:17,280
גם מת משחפת.

159
00:14:18,359 --> 00:14:20,719
היא הייתה בת 15.

160
00:14:20,799 --> 00:14:25,039
"וראיתי את המתים
לעמוד מול כס המלכות

161
00:14:26,399 --> 00:14:30,479
"ונפתחו ספרים.
ספר החיים נפתח

162
00:14:30,799 --> 00:14:36,039
"והמתים נשפטו
בהתאם למעשיהם

163
00:14:38,959 --> 00:14:42,199
"והים ויתר על מתיו..."

164
00:14:43,799 --> 00:14:47,040
אחותי לורה הייתה מוכשרת מאוד.

165
00:14:48,399 --> 00:14:53,039
היא למדה שפות
ומתמטיקה ללא מאמץ.

166
00:14:54,199 --> 00:14:57,279
היא קיבלה הצטיינות בלטינית.

167
00:14:59,999 --> 00:15:04,079
אבל היא נולדה עם קושי
ונטייה עצבנית

168
00:15:04,159 --> 00:15:05,439
אז היא לעולם לא תוכל

169
00:15:05,559 --> 00:15:07,959
לעשות שימוש בהשכלתה.

170
00:15:08,039 --> 00:15:13,079
כל כך משעמם בבית!
מה עשית כשהיית צעיר?

171
00:15:13,399 --> 00:15:18,239
זה לא נוגע לך.
בכל מקרה לא הייתי בחוץ.

172
00:15:18,319 --> 00:15:20,679
<i>מאנץ' אומר מאוחר יותר על אביו:</i>

173
00:15:21,839 --> 00:15:24,559
<i>"כאשר החרדה לא החזיקה אותו...</i>

174
00:15:24,639 --> 00:15:28,119
<i>"הוא היה מתבדח ומשחק איתנו
כמו ילד.</i>

175
00:15:29,359 --> 00:15:34,439
<i>"כשהוא העניש אותנו, הוא יכול להיות
כמעט מטורף באלימות שלו."</i>

176
00:15:36,399 --> 00:15:40,119
אתה לא מקבל שום השראה
האנשים האלה. והאישה ההיא...

177
00:15:40,199 --> 00:15:43,839
זה היה יוצא יותר טוב
אם לא היו גוערים בי בבית.

178
00:15:44,559 --> 00:15:46,919
אדוארד, אני רוצה לדבר איתך.

179
00:15:46,999 --> 00:15:50,239
דודה שלך אמרה את זה צלחת
היה שבור.

180
00:15:50,359 --> 00:15:51,919
זה היה פיטר אנדראס?

181
00:15:51,999 --> 00:15:54,639
לא, זו הייתה לורה.
לא, זה היה אדוארד.

182
00:15:55,200 --> 00:15:59,079
התנ"ך אומר שאתה נענש!
אונן נענש.

183
00:15:59,439 --> 00:16:01,559
זה גם אומר את האיש הזה

184
00:16:01,679 --> 00:16:03,439
חייב למלא את כדור הארץ.

185
00:16:03,519 --> 00:16:05,799
אחד לא עושה את זה
על ידי אוננות!

186
00:16:07,239 --> 00:16:10,479
זה היה נחמד וחם, לא?

187
00:16:14,039 --> 00:16:16,479
עכשיו נשטוף את האוזניים.

188
00:16:24,599 --> 00:16:27,079
<i>שני אחים ושלוש אחיות</i>

189
00:16:27,599 --> 00:16:30,039
<i>מתבוננים זה בזה
לגדול להתבגרות</i>

190
00:16:30,439 --> 00:16:32,839
<i>טופלה על ידי דודתם קארן</i>

191
00:16:32,919 --> 00:16:36,639
<i>מי, נשאר רווק,
הקדישה את חייה</i>

192
00:16:36,719 --> 00:16:40,039
<i>לגידול הילדים
של אחותה המתה.</i>

193
00:16:41,279 --> 00:16:45,719
חצי מהמבוגרים
בארץ יש נשים.

194
00:16:46,839 --> 00:16:51,759
הם גם אזרחים אבל
הם נתונים תחת אפוטרופסות

195
00:16:51,879 --> 00:16:55,999
והם רודנים
על ידי גברים ועל ידי החברה

196
00:16:56,079 --> 00:16:59,719
מבחינה רגשית, משפטית וכלכלית.

197
00:17:01,679 --> 00:17:06,479
אני חייב לוודא את זה
אין יותר מדי שטרות בבת אחת.

198
00:17:07,999 --> 00:17:12,719
במקומות העבודה שבהם אנחנו נמצאים
התקבלו, תעשיות ובתי ספר,

199
00:17:12,839 --> 00:17:18,239
אנחנו מקבלים שליש מהשכר
גברים מקבלים על אותה עבודה.

200
00:17:30,079 --> 00:17:32,999
<i>שימוש בהשתקפות שלו במראה</i>

201
00:17:33,079 --> 00:17:37,999
<i>לפני 4 שנים אדוורד מונק צייר
הראשון מהדיוקנאות העצמיים שלו.</i>

202
00:17:40,359 --> 00:17:44,079
<i>"הניסויים העצמיים האלה
מהשנים הקשות."</i>

203
00:17:52,319 --> 00:17:54,759
איזה סוג של עבודה הם עושים?

204
00:17:58,799 --> 00:18:02,639
הם עובדים בהרכבה
קופסאות גפרורים.

205
00:18:09,359 --> 00:18:13,399
האצבעות שלהם שרופות
על ידי הזרחן.

206
00:18:17,479 --> 00:18:21,359
<i>רבים מהציירים הוותיקים של נורבגיה
חזרו כעת מאירופה.</i>

207
00:18:21,439 --> 00:18:24,239
<i>חלקם הקימו אקדמיות לא רשמיות</i>

208
00:18:24,319 --> 00:18:27,919
<i>כגון כריסטיאן קרוהג, בן 32</i>

209
00:18:27,999 --> 00:18:31,839
<i>שהקנבסים שלו,
מראה דאגה ישירה לחיים</i>

210
00:18:31,919 --> 00:18:35,759
<i>שניהם בסביבה משלו ממעמד הביניים
ובמעמד העני יותר</i>

211
00:18:35,879 --> 00:18:39,679
<i>כבר היו חלוצים ב"נטורליזם"
באמנות נורבגית.</i>

212
00:18:40,079 --> 00:18:41,759
כמה הם מרוויחים?

213
00:18:43,039 --> 00:18:44,718
כתר אחד ביום.

214
00:18:47,039 --> 00:18:49,319
בני כמה הילדים?

215
00:18:50,039 --> 00:18:53,799
המבוגר ביותר בן 14.
הילדה הצעירה בת 12.

216
00:18:57,239 --> 00:19:00,078
הדבר הכי חשוב באמנות

217
00:19:00,199 --> 00:19:02,799
הוא אמצעי משלו, כמו צבע.

218
00:19:02,879 --> 00:19:07,119
זה לא משנה מה אתה מצייר.
אתה יכול לצייר גללי סוסים.

219
00:19:07,199 --> 00:19:11,719
- אז אתה מצייר לעצמך?
- הצבע חייב להיות תענוג לראות.

220
00:19:13,679 --> 00:19:17,078
<i>פריץ תאולו,
צייר נטורליסט מוביל,</i>

221
00:19:17,879 --> 00:19:21,959
<i>שעבודתו משקפת
בית הספר הנורבגי המנוגד לאמנות.</i>

222
00:19:22,039 --> 00:19:25,879
<i>ציירים כמו Thaulow, Gerhard Munthe
וכריסטיאן Skredsvig</i>

223
00:19:26,639 --> 00:19:30,359
<i>הנס היירדול, אריק ורנסקיולד
והרייט בקר</i>

224
00:19:30,719 --> 00:19:34,479
<i>נוטים להביע תחושה עבור
הכפר ולאנשים</i>

225
00:19:35,359 --> 00:19:39,359
<i>אבל לעתים קרובות מאדם פחות פוליטי
ונקודת מבט אישית יותר.</i>

226
00:19:39,479 --> 00:19:43,039
מי רוצה להסתכל על גללי סוסים?

227
00:19:43,759 --> 00:19:47,398
הצבע יכול להיות
תענוג אסתטי עבורך.

228
00:19:49,279 --> 00:19:53,319
אבל הציבור לא צריך להתייחס לזה
כתענוג אסתטי.

229
00:19:55,599 --> 00:19:58,079
הוא חייב להתרכז באמנות!

230
00:19:58,159 --> 00:20:01,559
אנשים חייבים לעבור
חוויה בהתבוננות באמנות.

231
00:20:03,599 --> 00:20:07,039
אבל איזה אנשים?
הבורגנות.

232
00:20:07,399 --> 00:20:09,039
הם יכולים להרשות לעצמם

233
00:20:09,399 --> 00:20:11,359
לקנות יצירות אמנות.

234
00:20:11,719 --> 00:20:15,759
אבל מה עם אלה
מי עומד בתור לאוכל

235
00:20:20,718 --> 00:20:25,039
<i>עבור אדוארד מאנץ'
הבעיה האמנותית טמונה עמוק יותר:</i>

236
00:20:25,559 --> 00:20:31,838
<i>איכשהו לבטא את המתח
גדל בעצמו ובמשפחתו.</i>

237
00:20:38,838 --> 00:20:46,879
"לנורווגיה, ארץ הולדתם של ענקים
בוא נשתה את כוסית הכבוד הזו"

238
00:20:47,478 --> 00:20:50,959
<i>בתשובה ל-
10 מצוות הנצרות</i>

239
00:20:51,359 --> 00:20:55,039
<i>הבוהמה, נראה כאן
לשיר שיר פטריוטי</i>

240
00:20:55,599 --> 00:20:57,878
<i>פרסם תשעה משלו.</i>

241
00:20:58,639 --> 00:21:00,679
<i>בין אלה, הדרישות</i>

242
00:21:00,799 --> 00:21:03,559
<i>לעולם לא ללוות פחות מ-5 קרונות</i>

243
00:21:03,638 --> 00:21:05,838
<i>לעולם לא ללבוש אזיקי צלולואיד</i>

244
00:21:06,359 --> 00:21:09,678
<i>לעולם לא להיכשל ביצירת שערורייה
בתיאטרון כריסטיאניה</i>

245
00:21:09,759 --> 00:21:11,519
<i>לעולם לא להתחרט</i>

246
00:21:11,598 --> 00:21:13,919
<i>לנתק את כל קשרי המשפחה</i>

247
00:21:14,439 --> 00:21:16,479
<i>ולקחת את חייו.</i>

248
00:21:18,799 --> 00:21:20,798
היו הרבה מחלות

249
00:21:20,918 --> 00:21:22,079
ומוות במשפחתנו.

250
00:21:24,119 --> 00:21:27,879
אמא מתה משחפת
כשהייתה בת 30

251
00:21:29,998 --> 00:21:34,879
וסבתא מתה מאותה מחלה
כשהייתה בת 36.

252
00:21:37,359 --> 00:21:42,919
יש לי חלום להקים
בית ספר לנשים צעירות

253
00:21:43,039 --> 00:21:45,439
אשר מוגבלים מוסרית.

254
00:21:46,399 --> 00:21:48,719
רק תסתכל על הבורגנות

255
00:21:48,799 --> 00:21:52,839
וכל בנות המעמד הבינוני
שסובלים מאנמיה.

256
00:21:55,119 --> 00:21:59,959
זו סיבה טובה. כלומר...
להקים עבורם בית ספר

257
00:22:00,718 --> 00:22:05,839
וללמד אותם להתפתח
תחושת האהבה שלהם.

258
00:22:06,239 --> 00:22:09,078
הם יכולים להיות מסוגלים להרגיש.

259
00:22:15,039 --> 00:22:19,478
<i>שמותיה הנוצריים של האישה
יושב מימין לאדוורד מונק</i>

260
00:22:19,559 --> 00:22:22,679
<i>הם אנדריאה פרדריק אמילי.</i>

261
00:22:22,759 --> 00:22:24,959
<i>כינוי לה "מילי".</i>

262
00:22:25,039 --> 00:22:27,598
<i>גילה הוא 24.</i>

263
00:22:28,118 --> 00:22:31,919
<i>במשך 3 שנים היא נשואה
לרופא בעיר כריסטיאניה</i>

264
00:22:31,998 --> 00:22:34,799
<i>שמבוגר ממנה ב-9 שנים.</i>

265
00:22:35,678 --> 00:22:37,799
<i>אין לה ילדים.</i>

266
00:22:53,798 --> 00:22:56,278
כל ההחמצות הקטנות והטובות

267
00:22:56,359 --> 00:22:59,999
יכשיל את קארל יוהאן.

268
00:23:03,439 --> 00:23:05,878
<i>החזון של Jæger הוא להקים
בית ספר מיוחד</i>

269
00:23:05,959 --> 00:23:09,999
<i>עבור "המתגעגעות הצעירות"
של כריסטיאניה ממעמד הביניים</i>

270
00:23:10,079 --> 00:23:12,359
<i>לחנך אותם לנשים גאות</i>

271
00:23:12,438 --> 00:23:15,038
<i>שעשויים ללכת בחופשיות
במורד קארל יוהאן</i>

272
00:23:15,119 --> 00:23:19,558
<i>עם כל העולם יודע
שהם אוהבים ויש להם אוהבים.</i>

273
00:23:19,639 --> 00:23:22,759
<i>הם היו כותבים
ספרות בוהמה, גלויה וכנה</i>

274
00:23:22,838 --> 00:23:25,718
<i>על החוויות האישיות שלהם.</i>

275
00:23:29,598 --> 00:23:33,759
<i>למרות המציאות הקודרת משהו
של קארל יוהאן,</i>

276
00:23:33,838 --> 00:23:37,958
<i>הנס יגר מתכנן גם הוא לכתוב
חשבון מאוד אישי</i>

277
00:23:38,039 --> 00:23:39,799
<i>מחיי האהבה שלו</i>

278
00:23:39,878 --> 00:23:44,039
<i>בגילוי לב שלא היה ידוע עד כה
בספרות הנורבגית.</i>

279
00:23:44,359 --> 00:23:48,078
<i>הוא מפציר באדוורד מונק
להתבטא בעבודתו</i>

280
00:23:48,559 --> 00:23:50,838
<i>באותה כנות מוחלטת.</i>

281
00:23:51,719 --> 00:23:56,959
אביו הלך הלוך ושוב.
הוא החזיק את ידיו שלובות.

282
00:24:04,519 --> 00:24:08,359
<i>הנס יגר הוא עצמו
כרגע ובפומבי</i>

283
00:24:08,439 --> 00:24:11,239
<i>מנהל רומן
עם אישה נשואה</i>

284
00:24:11,319 --> 00:24:14,598
<i>אודה לאסן, בת 24</i>

285
00:24:15,599 --> 00:24:19,518
<i>צייר, שבעלה
הוא סוחר עצים וקרח</i>

286
00:24:19,599 --> 00:24:21,599
<i>מבוגר ממנה ב-8 שנים.</i>

287
00:24:32,439 --> 00:24:34,679
אני שוקל נישואים

288
00:24:34,799 --> 00:24:39,918
להתבסס על משהו אשר
הוא בלתי אפשרי לחלוטין עבורי.

289
00:24:41,158 --> 00:24:48,038
אדם מחויב לאהוב
בן אדם אחר כל חייו.

290
00:24:48,998 --> 00:24:53,199
זה נראה אבסורדי לחלוטין.
אף אחד לא יכול להזמין אותי

291
00:24:53,278 --> 00:24:57,319
לאהוב מישהו
גדלתי לשנוא.

292
00:25:16,239 --> 00:25:20,199
על מה אתה חושב
התנהלות הבוהמה?

293
00:25:21,599 --> 00:25:26,038
אפשר לאפיין
התנהלותם כדלקמן:

294
00:25:27,199 --> 00:25:31,439
אני מחשיב את זה
לא מרשים ביותר

295
00:25:31,518 --> 00:25:40,479
וסכנה מובהקת עבור
נשמות מסוימות המושפעות בקלות.

296
00:25:42,998 --> 00:25:47,838
אני לא מדבר על זונות
אלא בני אדם שיכולים לאהוב.

297
00:25:50,998 --> 00:25:56,239
הדבר היחיד שהם נראים מסוגלים לו
היא מה שנקרא אהבת חינם.

298
00:25:56,998 --> 00:26:00,239
אבל גם ארנבות מסוגלות לזה.

299
00:26:00,359 --> 00:26:06,478
"אני אוהב אותך, אוהב אותך.
קח אותי, נשק אותי, תחזיק אותי ואז

300
00:26:07,038 --> 00:26:11,879
"חבק אותי, חבק אותי
כך שלעולם לא נושם שוב.

301
00:26:12,199 --> 00:26:14,958
"הנשיקה שלך כל כך לוהטת הלילה.

302
00:26:15,079 --> 00:26:17,478
"החום לוקח אותך בפקודה.

303
00:26:17,558 --> 00:26:22,358
"הדמעות שלך זולגות לאט
ונשרף לי ביד."

304
00:26:22,439 --> 00:26:26,279
<i>סיגור בדטקר,
תלמיד ומשורר.</i>

305
00:26:26,358 --> 00:26:29,838
"אתה חושב כך
נמאס לי ממך?

306
00:26:29,958 --> 00:26:33,999
"אוי לא! חייך בשמחה
כפי שעשית קודם.

307
00:26:34,399 --> 00:26:36,719
"הישאר איתי הלילה.

308
00:26:36,798 --> 00:26:40,638
"תן לזרוע שלי
תלתל קרוב על המותניים שלך."

309
00:26:45,519 --> 00:26:47,559
איך היו העניינים המיניים

310
00:26:47,679 --> 00:26:49,678
מטופל בביתך?

311
00:26:49,759 --> 00:26:52,958
לא טיפלו בהם בכלל.

312
00:26:53,078 --> 00:26:56,199
הכל נשמר בסוד
סביבי.

313
00:26:56,798 --> 00:27:01,358
לא הבנתי כלום
עד שהיה מאוחר מדי.

314
00:27:16,359 --> 00:27:20,838
<i>הנס יגר אמר למאנץ'
שהתפקוד האנושי של מין</i>

315
00:27:21,638 --> 00:27:25,758
<i>הוא החשוב ביותר
תהליך יחיד הידוע לאדם.</i>

316
00:27:25,839 --> 00:27:30,598
<i>זה מקור להנאה,
גל של מתיקות וחמימות</i>

317
00:27:30,678 --> 00:27:34,558
<i>שבאמצעותו מורם האדם
ועשה פחות בודד.</i>

318
00:27:35,039 --> 00:27:41,039
בצוואתה שאלה אימא
לנו להיות טובים

319
00:27:42,839 --> 00:27:45,198
ולאהוב את ישוע.

320
00:27:46,198 --> 00:27:49,038
אני מנסה לציית לתאוותיי.

321
00:27:49,399 --> 00:27:52,798
יש לנו רק חיים אחד ו

322
00:27:52,918 --> 00:27:57,598
עלינו לפתח את היכולת שלנו
להרגיש ולאהוב.

323
00:27:58,079 --> 00:28:03,598
<i>הקטע האחרון של ספרו של יגר
מפרט את קבורתו של גיבורו:</i>

324
00:28:04,919 --> 00:28:09,918
<i>"אם כך, כולם נעלמו
וג'רמן שוב שוכב לבד</i>

325
00:28:10,438 --> 00:28:16,398
<i>"שם בבית הקברות השומם ו
נרקב מתחת לכסות הפרחים שלו."</i>

326
00:28:16,478 --> 00:28:20,598
סופי, נשיר
שיר חג המולד?

327
00:28:36,479 --> 00:28:39,238
<i>"ופתאום משהו נפתח</i>

328
00:28:39,318 --> 00:28:43,478
<i>"ויכולנו לראות רחוק,
הרחק לגן עדן</i>

329
00:28:43,558 --> 00:28:47,758
<i>"וראה מלאכים צפים,
מחייך בשקט."</i>

330
00:29:02,558 --> 00:29:09,598
ארבעה מתוך שמונת ילדיה של סבתא
מתו לפני שמלאו להם 16.

331
00:29:14,958 --> 00:29:18,839
בני הבוהמה של כריסטיאניה אומרים,
"אתה תעשה

332
00:29:18,958 --> 00:29:21,878
קח את חייך."
מה הדעות שלך בעניין?

333
00:29:25,358 --> 00:29:27,398
אני חושב שזה לא בסדר.

334
00:29:28,078 --> 00:29:33,638
אין לנו זכות לזרוק
את החיים שאלוהים נתן לנו.

335
00:29:34,398 --> 00:29:39,598
הם צריכים לשמש עבורו
ולחיים שלנו יש משמעות.

336
00:29:48,838 --> 00:29:51,118
ספר לנו על עבודתו.

337
00:29:53,598 --> 00:29:56,959
אדוארד מאנץ' הוא מוכשר
צייר צעיר.

338
00:29:57,038 --> 00:30:00,278
אבל הוא יותר מעוניין

339
00:30:00,399 --> 00:30:04,438
בציור אור וצל
מאשר תנאים סוציאליים.

340
00:30:06,439 --> 00:30:11,718
<i>ב-1884 אדוורד מונק מצייר
לימוד זה של משרתת</i>

341
00:30:11,798 --> 00:30:16,558
<i>לבוש חלקית, יושב על הקצה
של מיטה מקומטת.</i>

342
00:30:17,438 --> 00:30:21,318
<i>אור השמש מתמוסס
הצבעים וקווי המתאר.</i>

343
00:30:21,918 --> 00:30:24,679
<i>יש תחושה של רכות</i>

344
00:30:24,758 --> 00:30:26,838
<i>איך מאנץ' יתקשר אחר כך</i>

345
00:30:26,918 --> 00:30:31,358
<i>ההתמוססות העצבנית שלו
טיפול בצבע."</i>

346
00:31:13,919 --> 00:31:16,358
איזה מין בן אדם הוא?

347
00:31:18,638 --> 00:31:23,478
מאוד מסויג, כמעט
באופן אריסטוקרטי

348
00:31:24,798 --> 00:31:29,198
מה שיוצר ריחוק
לשאר חברי הקבוצה.

349
00:31:30,958 --> 00:31:33,119
<i>בין הקולגות
של Edvard Munch</i>

350
00:31:33,838 --> 00:31:35,678
<i>הם קרל נורדברג</i>

351
00:31:36,918 --> 00:31:39,038
<i>אנדרס סינגדהלסן</i>

352
00:31:39,718 --> 00:31:41,518
<i>זן הלפדן</i>

353
00:31:41,598 --> 00:31:43,438
<i>ות'ורוואלד טורגרסן.</i>

354
00:31:44,838 --> 00:31:47,038
<i>ויורגן סרן</i>

355
00:31:47,438 --> 00:31:49,638
<i>נכה מגיל שבע</i>

356
00:31:50,318 --> 00:31:52,999
<i>מי ימות בשנות ה-30 המוקדמות לחייו.</i>

357
00:31:55,879 --> 00:31:58,118
אנחנו חייבים לקחת חלק

358
00:31:58,238 --> 00:32:01,078
מה שקורה סביבנו

359
00:32:01,158 --> 00:32:06,838
ומה עם עוני וצורך
וילדים שצריכים לעבוד,

360
00:32:06,918 --> 00:32:10,318
עלינו לאחד כוחות עם העם

361
00:32:10,438 --> 00:32:12,678
לא עם הבורגנות.

362
00:32:12,758 --> 00:32:16,598
אסור להוליך את הציירים שולל
על ידי רעיונות חדשים...

363
00:32:16,678 --> 00:32:17,678
אדוני!

364
00:32:17,758 --> 00:32:20,918
...אבל מקריבים את עצמם
על הציור שלהם.

365
00:32:20,998 --> 00:32:21,998
צִיוּר?

366
00:32:23,798 --> 00:32:28,758
כן, אבל הציור שלו מופיע
מהאדם שלו.

367
00:32:30,198 --> 00:32:32,678
הוא זה שמצייר.

368
00:32:32,758 --> 00:32:36,798
אז האמנות חייבת לבטא
ההשקפה הסובייקטיבית

369
00:32:36,918 --> 00:32:39,678
של האמן על המציאות.

370
00:32:43,398 --> 00:32:49,038
<i>ב-1884, אדוארד מונק מתחיל לעבוד
על בד של אחותו הצעירה</i>

371
00:32:49,638 --> 00:32:53,358
<i>דיוקן מאיר
פניה וידיה.</i>

372
00:32:53,838 --> 00:32:57,038
<i>שארית גופה
עטוף בחושך.</i>

373
00:32:58,038 --> 00:33:00,998
<i>אין תנועה
לשמור על המתח</i>

374
00:33:01,318 --> 00:33:04,758
<i>בהגבהה קלה
של יד שמאל.</i>

375
00:33:09,718 --> 00:33:12,798
אדוארד, אח שלי,

376
00:33:12,918 --> 00:33:16,878
כמעט מת גם הוא
מאותה מחלה.

377
00:33:19,198 --> 00:33:21,438
אדוני אלוהים, אני מתחנן בפניך...

378
00:33:24,038 --> 00:33:26,798
<i>כמעט מותו של בן 13
Edvard Munch</i>

379
00:33:26,878 --> 00:33:28,838
<i>מדימום ריאתי</i>

380
00:33:28,958 --> 00:33:33,558
<i>התרחש ביום חג המולד, 1875.</i>

381
00:33:35,638 --> 00:33:37,958
יש את כל הסבל

382
00:33:38,038 --> 00:33:41,798
במשפחה שלך השפיעו על האמונה שלך?

383
00:33:43,318 --> 00:33:48,158
אני לא חושב שזה בשבילי
להתערב ברצון האל.

384
00:33:49,718 --> 00:33:54,158
הוא אוהב אותנו ואנחנו חייבים להיות אסירי תודה.

385
00:34:26,478 --> 00:34:29,718
"אבינו שבשמיים

386
00:34:30,518 --> 00:34:34,558
"יתקדש שמך
תבוא מלכותך

387
00:34:35,838 --> 00:34:39,958
"יעשה רצונך עלי אדמות
כמו שזה בגן עדן".

388
00:34:40,038 --> 00:34:43,318
<i>"אדם מוזר,
לבוש כולו בשחור</i>

389
00:34:43,638 --> 00:34:45,998
<i>"עמד למרגלות המיטה
והתפלל.</i>

390
00:34:46,998 --> 00:34:48,557
<i>"האוויר היה כבד ושחור."</i>

391
00:34:50,078 --> 00:34:53,158
משפחתו של מונק היא פוריטנית.

392
00:34:53,238 --> 00:34:56,678
כל מי שראה
אביו יודע זאת.

393
00:34:58,238 --> 00:34:59,878
כשהוא איתנו

394
00:34:59,998 --> 00:35:03,878
הוא צריך ללכת הביתה
לתפילת ערבית משפחתית!

395
00:35:19,598 --> 00:35:24,838
"אל תוביל אותנו לפיתוי
אבל הצילו אותנו מהרע

396
00:35:25,317 --> 00:35:30,038
"כי שלך היא המלכות
הכוח והתהילה

397
00:35:30,478 --> 00:35:31,918
"לנצח.

398
00:35:32,838 --> 00:35:33,758
"אמן."

399
00:35:59,798 --> 00:36:04,117
- פגשת את המשפחה שלו?
גם אני לא ראיתי אותו מתפלל.

400
00:36:04,198 --> 00:36:06,078
הוא יושב שם כמו נזיר!

401
00:36:36,238 --> 00:36:40,278
זה היה מעיק
עבור הילדים הגדולים

402
00:36:41,437 --> 00:36:45,078
לראות כל כך הרבה מחלות
ומוות.

403
00:36:49,758 --> 00:36:51,198
<i>האם אתה חולה?</i>

404
00:36:56,318 --> 00:36:59,397
"אם מישהו סוגד
דמותה של החיה

405
00:36:59,478 --> 00:37:02,957
"ומקבל סימן
על מצחו או ידו

406
00:37:03,358 --> 00:37:06,478
"הוא ישתה
יין זעם אלוהים

407
00:37:06,558 --> 00:37:09,758
"נמזג לא מעורבב לתוך
כוס כעסו

408
00:37:09,878 --> 00:37:14,798
"וַיִּתְיַסֵּר
בנוכחות המלאכים הקדושים".

409
00:37:17,438 --> 00:37:23,518
כדי להיות פנוי בימי ראשון אני צריך לעבוד
17 עד 18 שעות בשאר הימים.

410
00:37:23,598 --> 00:37:24,998
זו עבודה קשה.

411
00:37:26,638 --> 00:37:28,918
כמה מחבריי,
לאחר שעות העבודה,

412
00:37:28,998 --> 00:37:33,998
לעשות כל כך מעט שהם לעתים קרובות
לצאת לרחובות.

413
00:37:38,077 --> 00:37:40,478
<i>הזונות של כריסטיאניה</i>

414
00:37:40,557 --> 00:37:43,398
<i>רבים מהם מהמחוז
המכונה "ויקה"</i>

415
00:37:43,478 --> 00:37:46,037
<i>מאושרים
לתוך מוסד ציבורי</i>

416
00:37:46,118 --> 00:37:49,838
<i>תחת השליטה
של רשויות הבריאות של המשטרה.</i>

417
00:37:50,277 --> 00:37:54,117
תסתכל על זנות
בכריסטיאניה היום.

418
00:37:54,797 --> 00:38:00,557
לפי המוסר הנוצרי
היום אין זנות.

419
00:38:00,638 --> 00:38:05,517
זה אופייני לזנות
נשלטת על ידי המשטרה.

420
00:38:06,877 --> 00:38:10,918
אבל אתה בשביל לעשות אנשים
לחיות על זנות.

421
00:38:10,997 --> 00:38:15,397
לא. בחברה שלי יש
אין מקום לזנות.

422
00:38:16,877 --> 00:38:21,438
<i>יש 300 שוטרים
בעיר כריסטיאניה.</i>

423
00:38:21,518 --> 00:38:26,357
<i>בין תפקידיהם העיקריים,
השליטה במחלות מין.</i>

424
00:38:27,317 --> 00:38:31,758
זו הבורגנות
שמרוויחים מזנות.

425
00:38:32,478 --> 00:38:36,517
ובכל זאת מוסר בורגני
אל תאפשר לזה להתקיים:

426
00:38:36,838 --> 00:38:39,758
"לא תנאף".

427
00:38:40,197 --> 00:38:43,237
מה דעותיך לגבי נישואין?

428
00:38:44,997 --> 00:38:46,237
לפי דעתי

429
00:38:47,838 --> 00:38:53,198
נישואים הם דבר בלתי נתפס
מוסד חשוב והכרחי

430
00:38:54,398 --> 00:38:58,558
אשר ללא ספק
מהווה את הבסיס

431
00:38:58,638 --> 00:39:02,837
של המבנה החברתי והתרבותי שלנו.

432
00:39:03,797 --> 00:39:11,438
בלי נישואים, חסרי שורשים
ויתעוררו תנאים כאוטיים

433
00:39:12,758 --> 00:39:14,958
מה שבתורו, אני חושש,

434
00:39:15,798 --> 00:39:19,997
עלול בקלות להוביל לאנרכיה.

435
00:39:22,558 --> 00:39:27,158
בקיצור, אם נרצה
לשמור על שלום וסדר,

436
00:39:27,517 --> 00:39:32,558
זה חיוני לתמוך
ולהרחיב את המוסדות שלנו.

437
00:39:42,398 --> 00:39:46,638
איך החברה היום,
אם אחד מתחתן ויש לו אישה,

438
00:39:46,717 --> 00:39:50,878
היא זונה באותה מידה
בתור "הבנות מויקן".

439
00:39:53,597 --> 00:39:58,517
<i>פעם בשבוע כל זונה חייבת
לדווח למשטרה לבדיקה.</i>

440
00:39:58,598 --> 00:39:59,838
שב שם.

441
00:40:04,758 --> 00:40:07,037
<i>שנת 1884.</i>

442
00:40:07,878 --> 00:40:12,838
<i>ממציא אמריקאי בשם מקסים
מפתחת את המקלע</i>

443
00:40:13,438 --> 00:40:16,237
<i>וארצות הברית מקבלת
פרל הארבור</i>

444
00:40:16,318 --> 00:40:18,318
<i>כבסיס ימי באוקיינוס השקט.</i>

445
00:40:20,398 --> 00:40:25,038
אלה שזונות
מודרים מהחברה

446
00:40:25,797 --> 00:40:28,518
על ידי אותם אנשים...

447
00:40:28,598 --> 00:40:30,077
נשען אחורה.

448
00:40:30,158 --> 00:40:32,718
...מי שם אותם
במצב הזה.

449
00:40:32,797 --> 00:40:35,397
זה של הבורגנות
אהבת האנושות.

450
00:40:39,198 --> 00:40:43,237
קצת יותר רחב.
הרם את הרגליים גבוה יותר.

451
00:40:54,197 --> 00:40:57,718
- שם וכתובת.
- ליין פדרסן.

452
00:40:57,838 --> 00:41:00,397
כשאני שואל את שמך,
אני רוצה קודם את שם המשפחה שלך.

453
00:41:00,478 --> 00:41:03,397
פדרסן.
- שם...

454
00:41:05,118 --> 00:41:06,157
פדרסן.

455
00:41:06,277 --> 00:41:11,678
בגלל המחלה שלי,
אני אסיר תודה עבור הבנות בוויקן

456
00:41:11,757 --> 00:41:18,238
אבל אני לא משתמש בהם יותר
מאשר מר ממוצע משתמש באשתו.

457
00:41:18,917 --> 00:41:21,757
לי נישואים
היא זנות חוקית.

458
00:41:25,317 --> 00:41:27,078
אתה יכול ללכת עכשיו.

459
00:41:27,158 --> 00:41:29,918
אני מניח את האסיפה הנוכחית

460
00:41:30,038 --> 00:41:32,877
מודע היטב למי זה

461
00:41:32,997 --> 00:41:37,557
שמשתמש בזונות:
הבורגנות והמשטרה.

462
00:42:11,317 --> 00:42:15,598
פעם, כשסבא הגיע
הביתה מנסיעת עסקים,

463
00:42:15,677 --> 00:42:20,317
הוא מצא את סבתא מאחור
מסך יחד עם

464
00:42:20,437 --> 00:42:22,237
שלושה ילדים מתים.

465
00:42:26,438 --> 00:42:31,358
<i>כאשר אדוורד מאנץ' מופיע לראשונה
הציור שהושלם שלו, אינגר בשחור</i>

466
00:42:32,117 --> 00:42:36,558
<i>העיתונות השמרנית
בכריסטיאניה מתייחסים ל...</i>

467
00:42:36,637 --> 00:42:39,718
<i>"שלו כמעט באופן מפחיד
דיוקן מכוער</i>

468
00:42:39,797 --> 00:42:41,317
<i>"של גברת בשחור"</i>

469
00:42:42,717 --> 00:42:46,357
<i>ובכך החלה תקיפה קריטית
על עבודתו</i>

470
00:42:46,878 --> 00:42:50,757
<i>שזה יימשך
לפחות 15 שנים.</i>

471
00:42:57,477 --> 00:43:00,957
<i>במאי 1885,
אדוורד מונק מבקר בפריז.</i>

472
00:43:01,877 --> 00:43:03,878
<i>בפעם הראשונה בחייו,
הוא בא</i>

473
00:43:04,397 --> 00:43:08,037
<i>פנים אל פנים עם
אמנות קלאסית בגודל מלא.</i>

474
00:43:08,118 --> 00:43:10,397
<i>הוא רואה את ולסקז
ורמברנדט</i>

475
00:43:10,917 --> 00:43:12,118
<i>ומאנט.</i>

476
00:43:30,517 --> 00:43:33,957
<i>שלושה שבועות לאחר מכן,
מאנץ' חוזר לנורבגיה</i>

477
00:43:34,038 --> 00:43:37,638
<i>וזמן קצר לאחר מכן
לוקח סירה עם משפחתו</i>

478
00:43:37,717 --> 00:43:42,077
<i> במורד פיורד כריסטיאניה
לכפר הקטן בון.</i>

479
00:44:02,838 --> 00:44:04,078
שלום.

480
00:44:05,277 --> 00:44:09,318
אתה גר די קרוב לכאן?
אז אנחנו שכנים.

481
00:44:10,077 --> 00:44:14,077
- האם תבקר אותי יום אחד?
- הייתי רוצה.

482
00:44:14,157 --> 00:44:17,997
כמה נשים מבקרים היום.
אולי מחר?

483
00:44:22,758 --> 00:44:27,597
<i>ביומניו, אדוארד מונק
מתייחס לאישה זו</i>

484
00:44:27,678 --> 00:44:29,998
<i>בתור "גברת הייברג".</i>

485
00:44:30,077 --> 00:44:32,677
<i>זה לא השם האמיתי שלה.</i>

486
00:44:32,758 --> 00:44:36,917
- אתה לא רעב?
- כן, אני רעב.

487
00:44:44,997 --> 00:44:46,437
נוף יפהפה כאן.

488
00:44:56,237 --> 00:44:57,517
זה כל כך כחול.

489
00:45:05,557 --> 00:45:07,878
<i>שנת 1885.</i>

490
00:45:08,398 --> 00:45:10,997
<i>גנרל גורדון מת בחרטום</i>

491
00:45:11,077 --> 00:45:13,758
<i>סרביה פולשת לבולגריה</i>

492
00:45:13,837 --> 00:45:16,557
<i>הנספח הבריטי בבצ'ואנאלנד</i>

493
00:45:16,638 --> 00:45:20,837
<i>כותב קארל מרקס
כרך שני של Das Kapital</i>

494
00:45:20,917 --> 00:45:26,997
<i>וגנרל פאטון העתידי
וד"ה לורנס נולדים.</i>

495
00:45:30,557 --> 00:45:36,398
כל הדברים שהוא רצה לומר!
הוא הרגיש מביך ומפחד.

496
00:45:38,637 --> 00:45:44,277
הם המשיכו הלאה בשתיקה.
הלחיים שלו בערו.

497
00:45:54,117 --> 00:45:58,837
<i>מאוחר יותר בחייו, אדוארד מונק
הוא להביע התפכחות עמוקה</i>

498
00:45:59,397 --> 00:46:02,917
<i>שכל מה שאביו יכול לעשות,
כרופא</i>

499
00:46:02,998 --> 00:46:06,957
<i>עבור אמו הגוססת ו
אחותו הגוססת ולעצמו</i>

500
00:46:08,437 --> 00:46:11,477
<i>היה אמור לחבר את ידיו זו לזו
ולהתפלל.</i>

501
00:46:26,197 --> 00:46:27,637
היא בילתה במיטה

502
00:46:30,397 --> 00:46:32,437
משתעל לתוך מטפחת.

503
00:46:33,438 --> 00:46:35,877
האם הגיע דם גם הפעם?

504
00:46:59,277 --> 00:47:02,597
- נישקתי אותך. אתה כועס?
- לא.

505
00:47:06,157 --> 00:47:08,197
נישק את צווארך...

506
00:47:09,957 --> 00:47:12,797
אם אתה כועס, אתה יכול לנצח אותי.

507
00:47:15,278 --> 00:47:17,277
אני לא כועס.

508
00:47:21,197 --> 00:47:24,437
אולי תאפשר לי
לנשק את הפה שלך?

509
00:47:37,918 --> 00:47:42,357
אני במצב של מזל,
נשוי ללא ילדים.

510
00:47:48,878 --> 00:47:53,717
אדם חופשי כאשר אדם נשוי
ואין לו ילדים.

511
00:47:55,517 --> 00:47:58,317
אבל מה עם בעלך?

512
00:47:58,397 --> 00:48:01,397
הוא נחמד. הוא נותן לי לעשות
כרצוני.

513
00:48:05,637 --> 00:48:09,637
- האם הוא נחמד כמו זה?
- הוא נורא נחמד.

514
00:48:10,997 --> 00:48:16,437
כנראה פגעתי בו
אבל אני לא יכול שלא. אני חייב.

515
00:48:25,997 --> 00:48:29,237
תעמוד ככה בשקט.
תן לי לראות אותך.

516
00:48:30,477 --> 00:48:33,237
כמה ציורי
אתה באור הזה.

517
00:48:41,037 --> 00:48:44,957
אני כל כך חסר מנוחה בלילה.
אני לא יכול לישון.

518
00:48:45,557 --> 00:48:47,837
יש לי חלומות נוראיים כאלה.

519
00:48:49,557 --> 00:48:53,557
אני הולך בסהרורי. יש לי כאלה
כמיהה לבוא אליך.

520
00:48:58,437 --> 00:49:02,877
אני כל כך אוהב את החושך.
אני לא יכול לסבול את האור.

521
00:49:04,477 --> 00:49:08,517
זה אמור להיות כמו הלילה.
כל כך מסתורי.

522
00:49:18,677 --> 00:49:23,917
יכולתי לעשות את הדברים הכי נוראיים
בחושך. דָבָר.

523
00:49:29,717 --> 00:49:31,637
<i>עם שובו לכריסטיאניה</i>

524
00:49:32,357 --> 00:49:35,037
<i>אדווארד מאנץ' משלם
השיחה החברתית הראשונה שלו</i>

525
00:49:35,437 --> 00:49:37,677
<i>על ביתה של גברת הייברג.</i>

526
00:49:41,917 --> 00:49:44,077
הוא הביט במדרגות השחוקות.

527
00:49:44,837 --> 00:49:48,437
הוא זכר הכל
הוא שמע עליה,

528
00:49:48,797 --> 00:49:54,477
כל האוהבים שעברו כאן
והסתכסכה עם בעלה.

529
00:50:00,397 --> 00:50:02,677
הוא נראה טוב, חשב.

530
00:50:05,957 --> 00:50:09,357
זה היה כל כך כבד וחשוך
ומאופקת.

531
00:50:13,717 --> 00:50:18,357
הוא שמע שהיא שוכבת בדרך כלל
על הספה כל הבוקר.

532
00:50:19,717 --> 00:50:22,557
האור כאן היה נוח.

533
00:50:32,357 --> 00:50:37,197
ראית איך השיער
צומח לו מהאוזניים?

534
00:50:40,717 --> 00:50:42,557
עכשיו הוא הרגיש ביישן.

535
00:50:44,837 --> 00:50:47,197
הוא לא מצא שום דבר לומר.

536
00:50:49,557 --> 00:50:54,637
כשהם היו קרובים הוא הרגיש
שהיא חיכתה לו

537
00:50:54,717 --> 00:50:57,157
לזרוק עליה את זרועותיו.

538
00:50:57,237 --> 00:51:02,197
קיבלנו את אלה באביב האחרון.
הם היו די יקרים.

539
00:51:05,556 --> 00:51:08,717
אבל הוא חשב שזה...
הוא הרגיש קר.

540
00:51:11,237 --> 00:51:13,277
זו הייתה אותה ביישנות.

541
00:51:14,637 --> 00:51:17,517
הוא השתוקק להיות בחוץ
באוויר הצח.

542
00:51:17,597 --> 00:51:21,357
זה המקום שבו בעלי עובד.
הוא מאוד מסודר.

543
00:51:21,437 --> 00:51:24,357
אבא, מה אני יורק
כה חשוך.

544
00:51:24,437 --> 00:51:26,757
לכל דבר יש את מקומו.

545
00:51:28,357 --> 00:51:30,597
הכנתי את זה בשבילו.

546
00:51:33,197 --> 00:51:35,917
- נצא?
- לא, אני לא יכול.

547
00:51:37,236 --> 00:51:39,197
אולי הערב?

548
00:51:41,477 --> 00:51:42,877
זה דם, אבא.

549
00:51:43,437 --> 00:51:44,397
אני לא רוצה!

550
00:51:44,916 --> 00:51:49,317
הוא ליטף את ראשו.
אל תפחד, בני.

551
00:51:55,197 --> 00:51:56,477
אני לא רוצה!

552
00:51:56,557 --> 00:51:59,477
מַה? אתה לא רוצה?
בוא הנה.

553
00:51:59,557 --> 00:52:01,397
אתה משוגע?

554
00:52:02,357 --> 00:52:04,837
אל תפחד כל כך.

555
00:52:04,917 --> 00:52:09,037
איזה אידיוט עלוב אתה.

556
00:52:09,637 --> 00:52:11,677
עלוב פחדן!

557
00:52:19,277 --> 00:52:24,117
למה אתה כל כך מסודר
להפוך לצייר גדול?

558
00:52:26,117 --> 00:52:30,757
אתה הולך למות בכל מקרה.
אז אתה תעלם.

559
00:52:35,477 --> 00:52:39,877
<i>משתמש בדודה שלו ובנערה צעירה
נקרא Betsy כמו דוגמניות</i>

560
00:52:39,957 --> 00:52:42,077
<i>אדווארד מאנץ' מתחיל לעבוד
על קנבס מדידה</i>

561
00:52:42,557 --> 00:52:48,836
<i>119.5 ס"מ על 118.5 ס"מ.</i>

562
00:52:49,357 --> 00:52:51,917
<i>מות אחותו סופי.</i>

563
00:52:51,996 --> 00:52:54,277
כמה שקט ביער.

564
00:52:59,437 --> 00:53:04,037
תאר לעצמך לחיות כאן, לא לבד
אלא עם מישהו אחר.

565
00:53:05,797 --> 00:53:08,237
זה כל כך מסתורי כאן.

566
00:54:00,237 --> 00:54:02,837
הוא לא צריך לשבת קצת יותר קרוב?

567
00:54:04,877 --> 00:54:09,717
אבל הוא נשאר איפה שהיה,
בוהה בגברת הייברג.

568
00:54:11,676 --> 00:54:13,716
ליד השולחן אמרה פטרה,

569
00:54:14,717 --> 00:54:16,557
"ראיתי אותך מדברת עם גברת הייברג.

570
00:54:17,397 --> 00:54:19,437
"זו לא הייתה גברת הייברג?"

571
00:54:20,596 --> 00:54:23,957
"כן," הוא אמר ברישול
והאדימו.

572
00:54:24,957 --> 00:54:30,077
"היא נראית משעממת," אמר אביו.
"היא מתנהגת רע לבעלה."

573
00:54:32,516 --> 00:54:34,557
אנשים מדברים כל כך הרבה.

574
00:54:43,277 --> 00:54:45,357
איזה חלום מגוחך

575
00:54:45,477 --> 00:54:47,596
זה היה כל השנים האלה.

576
00:54:47,677 --> 00:54:52,517
צייר גדול...
זה יותר טוב מאשר להיות רופא.

577
00:54:53,757 --> 00:54:57,277
אבל, בהשוואה למלך, זה כלום.

578
00:54:58,397 --> 00:55:01,996
ומלך אין עוד
מאשר חיידק זעיר.

579
00:55:02,077 --> 00:55:05,996
<i>Munch מתחיל כעת להוסיף
שכבה על שכבת מרקם</i>

580
00:55:06,437 --> 00:55:09,797
<i>עם מברשת, סכין פלטה
ואפילו להב מטבח.</i>

581
00:55:12,556 --> 00:55:15,837
התחלתי לעבוד על
כמה קנבסים

582
00:55:16,197 --> 00:55:19,477
ויש אחד מהם לדעתי

583
00:55:19,597 --> 00:55:22,077
אני יכול להוציא מזה משהו.

584
00:55:22,637 --> 00:55:24,317
אני חושב שזה הולך להיות

585
00:55:24,437 --> 00:55:30,396
ציור טוב. אני כבר
מאוד מרוצה ממנו.

586
00:55:34,236 --> 00:55:37,077
חשבתי עליך.

587
00:55:40,717 --> 00:55:45,957
בצבעים במיוחד,
אני יכול לפתח את עצמי.

588
00:55:46,917 --> 00:55:52,876
זה משהו חדש.
כפי שאמרתי, אני חושב שזה יהיה טוב.

589
00:55:56,196 --> 00:55:58,837
משהו מטריד אותך?

590
00:55:59,157 --> 00:56:03,596
יש לי הרבה על הראש.
גם לי יש דאגות.

591
00:56:04,717 --> 00:56:07,156
יש לי את העבודה שלי לחשוב עליה.

592
00:56:17,917 --> 00:56:23,157
הפנים החיוורות והיפות
עם הפה המלא והרך שלו,

593
00:56:24,036 --> 00:56:27,677
חצי עיניים וגרון עצומים.

594
00:56:30,117 --> 00:56:32,037
הוא היה צריך להיות בבעלותו שוב,

595
00:56:32,157 --> 00:56:36,076
להסתכל לתוך העיניים האלה,
כל כך הרבה פעמים קשה.

596
00:56:43,116 --> 00:56:46,356
סופי ואדוארד...

597
00:56:50,397 --> 00:56:53,236
בקרוב אעזוב אותך

598
00:56:56,317 --> 00:57:01,677
ואני כל כך מפחד ממה
יקרה למשפחה שלנו.

599
00:57:07,197 --> 00:57:09,956
בגלל זה אני רוצה לדבר איתך

600
00:57:11,316 --> 00:57:14,157
ואני מקווה שתוכל להבטיח לי

601
00:57:14,597 --> 00:57:20,556
לטפל
לורה, אנדראס ואינגר

602
00:57:22,797 --> 00:57:26,197
כדי שאוכל ללכת לגן עדן
עם ראש קל.

603
00:57:27,037 --> 00:57:30,037
האם תבטיח לי, סופי?
כן, אמא.

604
00:57:32,837 --> 00:57:36,077
האם תבטיח לי, אדוארד?
כן, אמא.

605
00:58:12,916 --> 00:58:16,476
אני מרגישה אותך כאן מאוד חזק.

606
00:58:19,717 --> 00:58:23,356
- היו לך קשרים פיזיים?
- רבים.

607
00:58:23,837 --> 00:58:27,957
האם אתה מרגיש שהגשמת
את עצמך כבן אדם?

608
00:58:28,517 --> 00:58:33,356
אני מנסה. אבל יש
מכשולים רבים.

609
00:58:34,316 --> 00:58:39,276
- האם אתה משיג סיפוק?
- עכשיו אבל לא קודם.

610
00:58:40,397 --> 00:58:43,956
כשנולד אדם לא יודע כלום.

611
00:58:44,476 --> 00:58:48,316
אחד מוקף במבוגרים
אחד מסתכל למעלה,

612
00:58:48,397 --> 00:58:51,917
מבוגרים מלאים במילים ודעות קדומות.

613
00:58:51,996 --> 00:58:57,876
במיוחד במשפחה שלי
שהוא מאוד בורגני.

614
00:58:58,237 --> 00:59:01,316
התמלאתי בהרבה
של אזהרות.

615
00:59:01,397 --> 00:59:03,836
אסור לך לעשות את זה. תעשה את זה.

616
00:59:06,796 --> 00:59:10,276
דברים שרציתי לעשות

617
00:59:10,356 --> 00:59:13,637
נחשבו כשגויים
והתעוררו סכסוכים.

618
00:59:19,677 --> 00:59:23,716
חשבתי עליך כל הלילה.
לא ישנתי.

619
00:59:34,477 --> 00:59:36,357
צלחת נשברה היום.

620
00:59:36,436 --> 00:59:37,836
זה היית אתה?

621
00:59:37,956 --> 00:59:41,396
לא, זו הייתה סופי.
סופי, עשית את זה?

622
00:59:41,796 --> 00:59:42,996
לא. אדוארד.

623
00:59:49,476 --> 00:59:52,516
סופי, היית זו את?
לא. אדוארד.

624
00:59:54,716 --> 00:59:58,757
<i>בספרו של יגר</i>
"מהבוהמה של כריסטיאניה"

625
00:59:58,836 --> 01:00:02,236
<i>הוא מתאר סצנה
עם ילדה בת 16</i>

626
01:00:02,317 --> 01:00:04,477
<i>מי שהוא פגש ברחוב.</i>

627
01:00:04,556 --> 01:00:07,036
"ירדתי על ברכיי

628
01:00:07,436 --> 01:00:11,637
"ומתח את ידי
כשהמבט שלי מונח על עיניה.

629
01:00:12,477 --> 01:00:16,596
"עיניה נשמרו
ההבעה הביישנית שלהם.

630
01:00:16,676 --> 01:00:20,356
"ואז מיד הם גדלו
גדול ורך.

631
01:00:20,476 --> 01:00:24,436
"והיא משכה אותי אליה,
שמה את זרועותיה סביבי

632
01:00:24,517 --> 01:00:28,357
" והניחה את ראשה
נגד הכתפיים שלי.

633
01:00:28,716 --> 01:00:32,877
"השענתי את ראשי על ראשה
ונישק את שערה השחור."

634
01:01:03,036 --> 01:01:05,476
<i>מונץ' כותב ביומנו:</i>

635
01:01:06,477 --> 01:01:09,436
<i>"הם שכבו זה ליד זה.</i>

636
01:01:09,517 --> 01:01:11,796
<i>"הם לא דיברו הרבה.</i>

637
01:01:12,117 --> 01:01:13,396
<i>"'מסכן אתה', היא אמרה</i>

638
01:01:14,756 --> 01:01:19,476
<i>"וליטף את שערו הרטוב
לאט... לאט."</i>

639
01:01:20,836 --> 01:01:26,237
"היא שכבה שם עם הראש לאחור
וגרונה היפה חשוף.

640
01:01:26,316 --> 01:01:29,397
"נישקתי את זה ורציתי
לשאת אותה למיטה.

641
01:01:29,476 --> 01:01:31,997
"אבל המגע של איבריה הרכים

642
01:01:32,116 --> 01:01:35,037
"לקח את כל הכוח מהזרועות שלי."

643
01:01:38,037 --> 01:01:40,036
<i>"היא נשכבה עליו.</i>

644
01:01:40,956 --> 01:01:43,797
<i>"שוב הרגע שבו הכל
חדל להתקיים.</i>

645
01:01:45,356 --> 01:01:47,436
<i>"שוב ושוב."</i>

646
01:01:51,116 --> 01:01:55,796
והאישה הנשואה ההיא -
אתה לא צריך להיראות איתה.

647
01:01:58,317 --> 01:02:02,756
יש לך משהו
מלבד העבודה שלך לחשוב עליה?

648
01:02:03,996 --> 01:02:08,396
אני מרגיש הרבה יותר רגוע.
גם אני ישן בלילה.

649
01:02:10,277 --> 01:02:11,716
זה בסדר.

650
01:02:22,716 --> 01:02:25,156
אתה יודע שאני צריך אותך.

651
01:02:38,476 --> 01:02:40,916
אני כל כך שמח שבאת.

652
01:02:49,596 --> 01:02:51,837
איזה שפתיים נפלאות יש לך.

653
01:03:04,476 --> 01:03:08,876
<i>מונץ כותב ביומניו
של קביעת פגישות לפגישה</i>

654
01:03:08,957 --> 01:03:10,757
<i>גברת הייברג על קארל יוהאן</i>

655
01:03:10,836 --> 01:03:16,036
<i>רק כדי שהיא תעבור איתו
בעלה או חבר על זרועה.</i>

656
01:03:16,637 --> 01:03:20,757
<i>מי בדיוק התחיל להישבר
המינויים הראשונים אינם ידועים</i>

657
01:03:20,836 --> 01:03:22,756
<i>אבל מאנץ' כותב על תגמול</i>

658
01:03:22,836 --> 01:03:26,756
<i>על ידי התעלמות מגברת הייברג
כשהם ייפגשו בפעם הבאה.</i>

659
01:03:26,836 --> 01:03:30,876
חיכיתי חצי שעה
על קארל יוהאן.

660
01:03:33,076 --> 01:03:35,916
ומתי סוף סוף היא באה

661
01:03:36,036 --> 01:03:38,356
היא פשוט עברה על פניה.

662
01:03:39,476 --> 01:03:41,916
היא בקושי הביטה בי.

663
01:03:48,356 --> 01:03:52,317
זה דבר טוב
אני לא אוהב אותה יותר.

664
01:03:52,396 --> 01:03:56,956
<i>בערך באותה תקופה,
אודה לאסון סיפרה להנס יגר</i>

665
01:03:57,036 --> 01:04:01,756
<i>שהיא הופכת להיות רגשית
מעורב עם כריסטיאן קרוהג.</i>

666
01:04:05,316 --> 01:04:09,356
כשאני מנסה לחיות לפי
מה מתאים לי

667
01:04:09,716 --> 01:04:14,916
ולנסות למצוא את החופש שלי
ולחיות לפי הכללים שלי,

668
01:04:17,476 --> 01:04:21,436
הדבר היחיד שהבורגנות
מתעניינים ב

669
01:04:21,517 --> 01:04:24,116
זה כמה פרשיות אהבים יש לי.

670
01:04:25,836 --> 01:04:32,196
רק החברים שלי מסתכלים
ולדבר על מה שאני עושה...

671
01:04:33,196 --> 01:04:35,596
לדבר על הציורים שלי.

672
01:04:39,116 --> 01:04:43,556
היא דיברה על איך
הוא לא בירך אותה ברחוב,

673
01:04:43,996 --> 01:04:47,236
כמה היא הייתה טובה באותה מידה
כמו נשים אחרות.

674
01:04:47,756 --> 01:04:51,396
תראה את גברת פטרסן מי
נסע עם הסגן לפריז.

675
01:04:51,956 --> 01:04:55,956
זה גרם לו להצטמרר לשמוע
של החיבה שלה.

676
01:05:04,037 --> 01:05:05,876
<i>בהתחלה, Munch מוסיף</i>

677
01:05:05,957 --> 01:05:08,756
<i>פרטים ביתיים לפריפריה
של הציור</i>

678
01:05:08,837 --> 01:05:11,037
<i>כגון כיסא, כוס, בקבוק,</i>

679
01:05:11,116 --> 01:05:13,836
<i>עציץ על חלון
וילונות.</i>

680
01:05:14,636 --> 01:05:17,636
<i>לאחר מכן, לאט, במהלך החודשים</i>

681
01:05:18,116 --> 01:05:20,756
<i>הוא מתחיל להסיר את הפרטים האלה</i>

682
01:05:20,836 --> 01:05:24,716
<i>מתרכז יותר ויותר
על ראש אחותו.</i>

683
01:05:25,396 --> 01:05:28,916
<i>הרומן של מאנץ' עם גברת הייברג
כבר מתדרדר.</i>

684
01:05:29,916 --> 01:05:35,756
<i>הוא לוקח את ידה של אחותו ו
צובע אותו בתנועות רחבות ומעורפלות</i>

685
01:05:35,836 --> 01:05:39,676
<i>לטשטש את יכולתו
למגע אנושי.</i>

686
01:05:40,236 --> 01:05:46,676
ידה הייתה גדולה וגסה.
היא הניחה את לחיה כנגד שלו.

687
01:05:47,036 --> 01:05:49,676
הוא הפנה את ראשו

688
01:05:49,796 --> 01:05:51,956
אז פיהם לא נפגשו.

689
01:05:52,036 --> 01:05:53,836
היא הייתה דוחה מדי.

690
01:05:59,396 --> 01:06:01,636
אני כל כך שמח שבאת.

691
01:06:02,956 --> 01:06:05,156
ראיתי אותך בחוץ עם גבר אחר.

692
01:06:05,796 --> 01:06:07,036
רק חבר.

693
01:06:07,156 --> 01:06:08,476
רק חבר?

694
01:06:10,836 --> 01:06:15,916
חיכיתי חצי שעה
ואת עברת ישר על פני!

695
01:06:16,356 --> 01:06:19,116
הייתי עם סגן לונד.

696
01:06:20,276 --> 01:06:22,796
הוא רק חבר.

697
01:06:22,916 --> 01:06:24,516
אל תצעק.

698
01:06:25,356 --> 01:06:27,396
כולם יכולים לשמוע.

699
01:06:28,596 --> 01:06:34,636
לעזאזל, יש לי מאות דברים
לחשוב עליו. זה לא יכול להימשך!

700
01:06:35,516 --> 01:06:39,036
חיכיתי יותר מחצי שעה!

701
01:06:39,116 --> 01:06:41,956
- מי זה היה?
- הבנקאי.

702
01:06:46,996 --> 01:06:48,916
<i>שנת 1886.</i>

703
01:06:49,476 --> 01:06:52,276
<i>ממשלת צרפת
מציג את ארצות הברית</i>

704
01:06:52,356 --> 01:06:54,396
<i>עם פסל החירות</i>

705
01:06:54,716 --> 01:06:59,836
<i>ומצייד את הצבא שלו
רובה האבקה ללא עשן לבל.</i>

706
01:07:32,396 --> 01:07:37,436
אולי אם אספר לה
שהכל באשמתי...

707
01:07:38,796 --> 01:07:41,836
אולי אז היא תאהב אותי...

708
01:07:44,076 --> 01:07:46,996
אם אני אגיד לה שאוכל למות בשבילה...

709
01:07:47,596 --> 01:07:49,916
אין מה לצחוק על זה!

710
01:08:15,876 --> 01:08:18,236
אל תיקח את זה כל כך ללב.

711
01:08:20,636 --> 01:08:24,156
יש הרבה נשים
עם התכונות שלה.

712
01:08:24,836 --> 01:08:29,436
קשה לי לדעת
אילו חיים עלי לנהל.

713
01:08:29,996 --> 01:08:35,436
גם אם אנסה לחיות בחופשיות
עם גברים, הם לא משתנים.

714
01:08:35,996 --> 01:08:39,635
הם מחשיבים את זה
אישה צריכה להתנהג

715
01:08:40,156 --> 01:08:44,756
בצורה כזו וכזו,
מה שאני לא יכול לעשות.

716
01:09:00,355 --> 01:09:01,956
השעה כבר הרבה אחרי חצות

717
01:09:04,195 --> 01:09:07,075
ואתה בחוץ כל ערב.

718
01:09:08,316 --> 01:09:09,916
האם תענה?

719
01:09:09,996 --> 01:09:12,076
- אל תדחף אותי!
- אתה שיכור?

720
01:09:12,716 --> 01:09:14,956
מה אתה עושה כשאתה בחוץ?

721
01:09:15,476 --> 01:09:17,756
הוא רק חבר.

722
01:09:18,995 --> 01:09:20,876
זה לא יכול להימשך!

723
01:09:24,156 --> 01:09:28,276
אני מרגיש את זה אם בכלל
אני אמצא את עצמי

724
01:09:28,356 --> 01:09:31,916
אני לא יכול להתאים את עצמי
לסטנדרטים שלהם.

725
01:09:33,436 --> 01:09:38,796
גברים שאני איתם,
שאומרים שהם חופשיים,

726
01:09:38,916 --> 01:09:44,036
יש גם אמונות,
שחוסמים את החופש שלי.

727
01:09:44,876 --> 01:09:50,356
למעשה אני אפילו לא יודע
מה החופש שלי.

728
01:09:50,436 --> 01:09:55,436
אני לא יכול לסבול יותר מזה.
אתה יודע את זה!

729
01:09:59,315 --> 01:10:04,436
אסור לנו לדבר אחד עם השני
כמו זה. אסור לנו.

730
01:10:04,916 --> 01:10:09,596
אתה בן אדם
בחברה מדוכאת

731
01:10:09,676 --> 01:10:14,436
לפי סטנדרטים ודעות קדומות
לכל כיוון.

732
01:10:14,796 --> 01:10:19,036
ציירים לא יכולים לשים לב
של תוכניות פוליטיות.

733
01:10:19,396 --> 01:10:23,875
אתה צריך לצייר משהו
כפי שאתה רואה את זה.

734
01:10:24,316 --> 01:10:29,956
אתה לא יכול לשבת
ולצבוע פרטים.

735
01:10:30,315 --> 01:10:35,316
אם אתה בא מחדר שינה
להיכנס לסלון בבוקר

736
01:10:35,395 --> 01:10:39,556
ולראות הכל
כאילו באור כחלחל,

737
01:10:39,635 --> 01:10:42,276
אפילו הצללים הכהים ביותר,

738
01:10:42,836 --> 01:10:46,915
ככה צריך לצבוע את זה.
כפי שאתה רואה את זה.

739
01:10:49,276 --> 01:10:55,796
צבע אומר הרבה מאוד.
הצבע הוא עמוד התווך של הציור.

740
01:10:56,395 --> 01:10:57,796
גם מצב רוח.

741
01:11:32,195 --> 01:11:36,715
היא נתנה לעצמה להתקרב.
ממש מולו.

742
01:11:38,475 --> 01:11:43,476
הוא החזיק אותה בעדינות על המותניים.
היא הושיטה לעברו.

743
01:11:45,875 --> 01:11:51,436
הוא הרגיש פה חם נגד
גרונו, פה רטוב נגד שלו

744
01:11:52,316 --> 01:11:54,756
והפה שלו חמק פנימה
כלפי שלה.

745
01:12:03,516 --> 01:12:07,876
"תחושה של אימפוטנציה מתוקה
נשפך על כתפי

746
01:12:08,235 --> 01:12:10,875
"וזרם דרך איברי.

747
01:12:11,876 --> 01:12:15,436
"כרעתי ברך ולחצתי עליה
חזק נגדי

748
01:12:15,556 --> 01:12:19,556
"ונישק את גרונה החשוף
כמו דיבוק".

749
01:12:23,996 --> 01:12:26,956
<i>הגן לודוויג ברג, שחקן</i>

750
01:12:27,035 --> 01:12:29,876
<i>וסגן
בצבא במשרה חלקית.</i>

751
01:12:33,396 --> 01:12:37,836
<i>מיס דרפסן, המכונה על ידי מונק
בתור "מיס רוקר"</i>

752
01:12:38,636 --> 01:12:41,595
<i>אותו הוא פגש לאחרונה בקרנבל.</i>

753
01:12:42,675 --> 01:12:47,075
משהו שאני לא מבין
מתרחש שוב ושוב

754
01:12:47,755 --> 01:12:51,916
וזו מערכת יחסים
מתחיל חזק.

755
01:12:51,995 --> 01:12:54,595
ואני יודע מהי תשוקה.

756
01:12:54,676 --> 01:12:59,115
אני לא יודע מהי אהבה
אבל אני יודע מהי תשוקה.

757
01:13:32,475 --> 01:13:35,956
הדבר המוזר הוא שזה
מתחיל בתחושה

758
01:13:36,035 --> 01:13:37,835
שהכל חסר ערך

759
01:13:37,955 --> 01:13:40,435
בלי האדם האחד הזה.

760
01:13:52,316 --> 01:13:55,556
לא היינו צריכים לדבר על זה.

761
01:14:10,396 --> 01:14:15,635
ובהדרגה, מבלי ששמת לב
מה קורה,

762
01:14:16,915 --> 01:14:20,676
האדם הזה הופך
זה שמחזיק אותך.

763
01:14:23,875 --> 01:14:27,236
<i>מבקשים כעת לבטל את הדגש
כל הפרטים הלא חשובים</i>

764
01:14:27,315 --> 01:14:29,355
<i>על ידי טשטוש התמונות שלהם</i>

765
01:14:29,756 --> 01:14:32,915
<i>נאבקת לחסל
מרת הייברג מדעתו</i>

766
01:14:33,716 --> 01:14:37,556
<i>שאיפה איכשהו להקנות את
רעד ועוצמת רגשותיו</i>

767
01:14:37,635 --> 01:14:40,635
<i>על פני השטח הגולמיים
של הבד שלו</i>

768
01:14:40,716 --> 01:14:43,956
<i>מבקש להתעורר
מצב רוח דומה אצל הצופה</i>

769
01:14:44,035 --> 01:14:47,796
<i>Munch עובד ועובד מחדש
ראש אחותו</i>

770
01:14:47,875 --> 01:14:50,956
<i>פירוט שיער, עיניים ופה</i>

771
01:14:51,035 --> 01:14:54,956
<i>רק כדי לגרד את השמן
מהבד ולהתחיל מחדש.</i>

772
01:14:55,035 --> 01:14:58,956
<i>באמצעות הסכין שלו, הגב
של המברשת שלו, חוד של עיפרון</i>

773
01:14:59,395 --> 01:15:03,756
<i>מנץ' שריטות וציונים
עמוק לתוך השמן הסמיך</i>

774
01:15:03,835 --> 01:15:08,475
<i>כאשר הוא נאבק לזכור
ונאבק לשכוח.</i>

775
01:15:11,396 --> 01:15:15,755
היא הביטה בעיניי
עם שיערה הבהיר

776
01:15:16,675 --> 01:15:19,516
ועורה החיוור והעדין.

777
01:15:19,595 --> 01:15:24,115
היה לנו זמן טוב
מתי נפגשנו לאחרונה, נכון?

778
01:15:27,596 --> 01:15:32,516
- אני מחבב אותך.
- אתה מתוק.

779
01:15:33,476 --> 01:15:35,595
חשבתי עליך.

780
01:15:37,515 --> 01:15:39,155
כל הזמן.

781
01:15:41,596 --> 01:15:45,515
- גם אני מחבב אותך.
- כמה את יפה.

782
01:15:48,515 --> 01:15:50,236
אתה מוזר.

783
01:15:51,835 --> 01:15:56,516
אבל אתה אדם טוב.
אתה מתוק.

784
01:16:00,315 --> 01:16:02,316
מה אתה חושב על נשים

785
01:16:02,436 --> 01:16:05,395
שיש להם מחוץ לנישואים
מערכות יחסים?

786
01:16:06,795 --> 01:16:13,075
לפי דעתי אישה כן
וצריך להיות חסר הגנה

787
01:16:14,396 --> 01:16:20,435
ויצור קטן ויפה,
גם בגוף וגם בנפש,

788
01:16:20,516 --> 01:16:24,396
מי צריך את ההגנה
ואבטחה

789
01:16:24,516 --> 01:16:25,916
של גבר.

790
01:16:27,595 --> 01:16:30,716
אם אתה חושב שזה מצחיק, זה...

791
01:16:35,636 --> 01:16:43,316
היא חייכה בשפתיה החיוורות
ושיניים לבנות.

792
01:16:45,315 --> 01:16:50,436
אנחנו מתאימים אחד לשני, לא?
אתה כל כך מוזר, מאנץ'.

793
01:16:53,756 --> 01:16:58,835
<i>בדצמבר 1885 ספרו של הנס יגר,
מתוך The Kristiania Boheme</i>

794
01:16:58,915 --> 01:17:02,595
<i>מוחרם תוך שעתיים
של פרסומו.</i>

795
01:17:03,356 --> 01:17:06,675
<i>ארבעה חודשים לאחר מכן יגר
נמצא אשם בחילול השם</i>

796
01:17:06,756 --> 01:17:10,316
<i>ו"הפרה של
צניעות ומוסר".</i>

797
01:17:10,395 --> 01:17:12,715
<i>הוא נידון ל-60 ימי מאסר</i>

798
01:17:12,796 --> 01:17:15,676
<i>והאיסור הקבוע
של ספרו.</i>

799
01:17:16,835 --> 01:17:21,635
<i>איימאר סורסן, שר המשפטים
בממשלה הליברלית.</i>

800
01:17:21,716 --> 01:17:27,196
קיבלתי עותק של הספר
מהמשטרה בכריסטיאניה

801
01:17:27,876 --> 01:17:30,435
עם חלקים מסוימים בקו תחתון.

802
01:17:31,915 --> 01:17:37,595
טלגרף מיד לשאול
כל מפקדי המשטרה

803
01:17:37,995 --> 01:17:41,115
להפסיק את פרסום הספר.

804
01:17:42,115 --> 01:17:47,835
בחלק זה הדמות הראשית
בספר

805
01:17:47,955 --> 01:17:51,316
פונה לעצמו
לילדה צעירה מאוד,

806
01:17:51,395 --> 01:17:54,955
כל כך צעירה שהיא יכולה להיות
בתו.

807
01:17:55,596 --> 01:17:58,235
היא יושבת על הברך שלו.

808
01:17:58,795 --> 01:18:03,836
זה ייתן לך רעיון
על מה מדובר.

809
01:18:04,835 --> 01:18:09,395
"תקשיבי, אמרתי לה
בזמן שטפתי לה על הלחי.

810
01:18:10,396 --> 01:18:13,475
"בואו ננהל שיחה קטנה והגיונית.

811
01:18:14,875 --> 01:18:20,595
"אתה יודע מה זה?
הוצאתי קונדום מהכיס.

812
01:18:21,075 --> 01:18:24,236
"לא, היא אמרה.
טוב, אני אגיד לך..."

813
01:18:24,315 --> 01:18:27,956
<i>בשנה שלאחר מכן הנס יגר
ייאלץ לברוח מנורבגיה</i>

814
01:18:28,035 --> 01:18:30,556
<i>אחרי הממשלה הליברלית
כופה עליו</i>

815
01:18:30,635 --> 01:18:34,595
<i>משפט שני של
150 ימי מאסר</i>

816
01:18:34,676 --> 01:18:37,875
<i>הפעם לשליחה
300 עותקים מספרו</i>

817
01:18:37,956 --> 01:18:40,515
<i>מחוץ לארץ לשוודיה</i>

818
01:18:40,595 --> 01:18:44,995
<i>תחת כיסוי זכאי
"סיפורי חג המולד מאת הנס יגר".</i>

819
01:18:45,995 --> 01:18:49,235
"... וזה לא עובר
דרך כי...

820
01:18:49,356 --> 01:18:54,875
"ופוצצתי את הקונדום.
אפילו אוויר לא עובר".

821
01:18:57,795 --> 01:19:02,195
יכולתי לקרוא יותר
אבל אני חושב שזה מספיק.

822
01:19:07,835 --> 01:19:12,315
<i>מספר תא. 1 של Møllergaten
כלא מחוזי בכריסטיאניה.</i>

823
01:19:12,956 --> 01:19:17,876
עושה מאסר
להשפיע על העבודה שלך?

824
01:19:18,235 --> 01:19:21,275
לא, אין לזה שום השפעה.

825
01:19:21,875 --> 01:19:26,355
האנשים הטובים האלה,
שמשתמשים בספרות להסחה,

826
01:19:26,435 --> 01:19:31,635
לצרוח ולהצטלב
לא אומר כלום. ידעתי שהם יהיו.

827
01:20:37,115 --> 01:20:45,995
זה מעורר את הבורגנות
שחיים את החיים הנעימים והמזויפים שלהם.

828
01:20:46,875 --> 01:20:49,995
זה מעורר אותם לראות נשים חופשיות.

829
01:20:50,675 --> 01:20:55,835
הכל מחוץ לגדר
הם גידלו סביב עצמם

830
01:20:56,915 --> 01:20:59,395
כל כך מפחיד עבורם

831
01:20:59,835 --> 01:21:04,395
למעט אולי בחלומותיהם,
כשהם מתמכרים לפנטזיות.

832
01:21:09,915 --> 01:21:13,115
אבל בגלל שאני חי בגלוי ובחופשיות,

833
01:21:14,795 --> 01:21:17,315
אני חושב שהם נהיים מפוחדים.

834
01:21:17,795 --> 01:21:22,435
מה שנקרא נשים חופשיות
אנחנו תמיד שומעים על,

835
01:21:23,516 --> 01:21:25,995
הם לא יכולים להיות נורמליים לגמרי

836
01:21:27,675 --> 01:21:33,555
אבל הם יכולים להפוך לנורמליים
אם הם יגלו את היכולת האמיתית שלהם.

837
01:21:35,195 --> 01:21:37,916
חצי שעה לפני שהיא באה

838
01:21:38,876 --> 01:21:41,115
והיא רק מחייכת
כשהיא עוברת שם...

839
01:21:44,115 --> 01:21:45,955
עם גבר אחר.

840
01:21:50,396 --> 01:21:51,635
אה, לעזאזל!

841
01:22:12,195 --> 01:22:15,356
לבסוף סיימתי, מותש.

842
01:22:16,435 --> 01:22:20,395
הוצאתי הרבה
של הרושם הראשוני,

843
01:22:23,075 --> 01:22:25,195
הפה הרועד,

844
01:22:25,875 --> 01:22:30,435
הברק השקוף
והעיניים העייפות

845
01:22:32,075 --> 01:22:35,795
אבל הצבעים לא היו גמורים.

846
01:22:36,595 --> 01:22:41,955
זה היה חיוור ואפור.
הציור היה כבד כעופרת.

847
01:22:46,435 --> 01:22:50,595
<i>כמעט בשלב האחרון,
מאנץ' תוקף את הבד שוב</i>

848
01:22:50,675 --> 01:22:52,995
<i>להבקיע עמוק לתוך השמן</i>

849
01:22:53,075 --> 01:22:56,995
<i>ו, במחווה אחת של
משיכות גורפות רחבות</i>

850
01:22:57,075 --> 01:23:01,355
<i>מבטל את המבוצע בקפידה
חלון, וילונות ועציץ</i>

851
01:23:01,435 --> 01:23:03,995
<i>בצד ימין
של הבד.</i>

852
01:23:04,835 --> 01:23:06,795
<i>הפרטים הסופיים המסיחים את הדעת</i>

853
01:23:07,315 --> 01:23:08,715
<i>נעלמו.</i>

854
01:23:56,635 --> 01:23:59,915
<i>אדווארד מאנץ' מודע לכך
הוא עשה פריצת דרך גדולה</i>

855
01:24:00,435 --> 01:24:02,555
<i>מבחינת האמנות שלו.</i>

856
01:24:02,635 --> 01:24:06,435
<i>אבל הוא עדיין לא מודע לזה
הממדים של פריצת דרך זו.</i>

857
01:24:07,435 --> 01:24:09,995
<i>בזמן זה, באמצע שנות ה-80</i>

858
01:24:10,395 --> 01:24:12,995
<i>כל אחד מהאמנים הגדולים
בעולם המערבי</i>

859
01:24:13,635 --> 01:24:18,835
<i>עדיין מעורב במסורתי
הצגת המציאות החיצונית.</i>

860
01:24:18,915 --> 01:24:20,434
<i>סזאן...</i>

861
01:24:20,515 --> 01:24:24,435
<i>עבודתו המוקדמת של גוגן
וכן, אפילו בשלב זה...</i>

862
01:24:24,555 --> 01:24:26,595
<i>וינסנט ואן גוך.</i>

863
01:24:27,795 --> 01:24:30,875
<i>ההבדל בין העבודות הללו
והבד של מונק</i>

864
01:24:30,955 --> 01:24:32,755
<i>מופיע בצורה הברורה ביותר ב</i>

865
01:24:32,835 --> 01:24:35,275
<i>המצגת העכשווית
של נשים צעירות:</i>

866
01:24:35,355 --> 01:24:37,035
<i>אוגוסט רנואר...</i>

867
01:24:37,635 --> 01:24:39,115
<i>Berthe Morisot...</i>

868
01:24:40,555 --> 01:24:42,035
<i>מרי קאסאט האמריקאית...</i>

869
01:24:43,474 --> 01:24:45,435
<i>הנס היירדול הנורבגי.</i>

870
01:24:46,875 --> 01:24:51,675
<i>אבל הבד של אדוארד מונק,
עם פני השטח המחורצים העמוקים שלו,</i>

871
01:24:51,755 --> 01:24:54,635
<i>אשר התעלה
כל המציאות החיצונית</i>

872
01:24:55,075 --> 01:24:59,355
<i>להיות הראשון
ציור אקספרסיוניסטי של "תחושה"</i>

873
01:24:59,435 --> 01:25:03,115
<i>בתולדות האמנות המערבית,
מותקף בעוצמה</i>

874
01:25:03,435 --> 01:25:07,035
<i>שניהם על ידי ציבור כריסטיאניה
ועל ידי העיתונות השמרנית שלה.</i>

875
01:25:13,355 --> 01:25:17,835
הציבור לא יקבל
סוג כזה של טירוף.

876
01:25:17,915 --> 01:25:19,795
כשאחד עובר

877
01:25:19,915 --> 01:25:23,675
אנשים עומדים צוחקים
ליד הציור.

878
01:25:23,794 --> 01:25:29,315
יש אנשים שתמיד מגדירים את עצמם
כשומרים על אחרים.

879
01:25:29,834 --> 01:25:34,595
בספרות מחליטים
מה הגון ומגונה.

880
01:25:35,475 --> 01:25:40,114
<i>אומר עמית אחד למאנץ',
"אני חושב שהציור שלך חרא."</i>

881
01:25:40,435 --> 01:25:43,435
<i>שואל אחר,
"בשביל מה כל החבטות האלה?</i>

882
01:25:43,515 --> 01:25:45,355
<i>"נראה שיורד גשם."</i>

883
01:25:45,435 --> 01:25:48,235
חיי אדם הם הגונים

884
01:25:48,354 --> 01:25:51,555
אבל כותבים על
חיי המין האנושיים הם מגונים.

885
01:25:51,634 --> 01:25:55,035
<i>חבר אחר אומר למאנץ'
שהוא ישתגע</i>

886
01:25:55,115 --> 01:25:56,714
<i>אם הוא ימשיך בדרך זו.</i>

887
01:25:56,795 --> 01:25:59,195
כל עוד אני יכול לכתוב,

888
01:25:59,314 --> 01:26:03,195
אני אלחם בחברה ובחוקיה
ליצור חברה

889
01:26:03,315 --> 01:26:06,195
שבו הספרות חופשית.

890
01:26:06,275 --> 01:26:09,874
למי יש זכות לעצור כל אחד
כותב על חיי הרגש שלו?

891
01:26:10,235 --> 01:26:11,915
אַף אֶחָד לֹא!

892
01:26:11,995 --> 01:26:18,475
הדרך הטובה ביותר לשפוט את התמונה של מונק
זה לראות את זה מרחוק.

893
01:26:19,435 --> 01:26:22,875
<i>אנדריאה אוברט, היסטוריון אמנות
ומבקר.</i>

894
01:26:22,955 --> 01:26:28,595
הצבעים וקווי המתאר מופיעים
הכי ברור בימים מעוננים.

895
01:26:29,354 --> 01:26:33,194
אם אחד באמת רוצה
כדי לקבל רושם טוב יותר

896
01:26:33,915 --> 01:26:37,475
של הציור המוזר ביותר הזה,

897
01:26:37,555 --> 01:26:41,115
צריך להסתכל על זה ככה,
בין שתי אצבעות.

898
01:26:42,674 --> 01:26:45,355
<i>בשלב מסוים בתקופה זו
של חייו</i>

899
01:26:45,435 --> 01:26:50,035
<i>אוורד מונק כותב ביומנו
של לרדוף אחרי אישה ברחובות</i>

900
01:26:50,115 --> 01:26:52,515
<i>מי שהוא מאמין שהיא גברת הייברג.</i>

901
01:26:52,595 --> 01:26:57,035
אני מקרטעת. אני חושב שאני נופל.

902
01:26:58,115 --> 01:27:03,435
אבל פיתו אותו
לזרוק את הכישרון שלו

903
01:27:03,514 --> 01:27:06,355
בצורה כל כך חסרת תועלת

904
01:27:07,115 --> 01:27:13,514
ועודדו לעקוב
השביל הזה שלא מוביל לשום מקום.

905
01:27:14,795 --> 01:27:19,675
אין לי תחושה ברגליים.
הם לא יישאו אותי.

906
01:27:20,995 --> 01:27:25,034
כל מי שעובר מסתכל
זר ומוזר.

907
01:27:25,994 --> 01:27:28,915
אני חושב שכולם בוהים בי.

908
01:27:30,315 --> 01:27:33,195
כל הגוף שלי רועד.

909
01:27:33,315 --> 01:27:35,275
זיעה זולגת ממני.

910
01:27:36,115 --> 01:27:40,954
קיבלתי מכתב אנונימי
בתפקידי כמבקר

911
01:27:41,035 --> 01:27:46,434
שבו הסופר מתיימר לראות
שום דבר מלבד חוסר משמעות

912
01:27:46,515 --> 01:27:53,315
וניסיון להיות מקורי
בעבודתו של מונק.

913
01:27:53,395 --> 01:27:57,115
כל מה שאני יכול להגיד לאדם הזה
זה שהוא מקבל את עצמו

914
01:27:57,235 --> 01:27:59,355
זוג עיניים חדש.

915
01:28:00,475 --> 01:28:04,875
כל מי שלא יכול לראות את זה
כאן יש לנו אחלה

916
01:28:04,995 --> 01:28:08,075
וכישרון אמיתי,
אין לו זכות

917
01:28:08,195 --> 01:28:09,634
לשפוט אמנות בכלל.

918
01:28:20,235 --> 01:28:24,675
אני רוצה חיים, את מה שחי.

919
01:28:26,634 --> 01:28:30,675
מה אכפת לי אם
הכיסא עשוי כמו שצריך?

920
01:28:32,035 --> 01:28:38,075
מה שרציתי להוציא זה
מה שלא ניתן למדוד.

921
01:28:39,355 --> 01:28:44,915
התנועה העייפה
בעיניים, בעפעפיים.

922
01:28:45,595 --> 01:28:48,994
השפתיים חייבות להיראות
לחשו משהו.

923
01:28:49,394 --> 01:28:55,235
זה בטח נצבע
על ידי אחד כמעט מטורף נפשית

924
01:28:56,514 --> 01:29:00,634
מי שרואה הזיות
כאילו בחום.

925
01:29:02,875 --> 01:29:07,595
נשכבתי על ספה בפינה.
שכבתי חצי ישן.

926
01:29:08,395 --> 01:29:10,595
שנאתי אותם על שהסתכלו עליי.

927
01:29:11,275 --> 01:29:18,515
ייתכן שמונק יכול לדבר
בדרך זו או אחרת

928
01:29:19,195 --> 01:29:23,235
לאלה עם חיי רגש חולים.

929
01:29:23,794 --> 01:29:30,035
אבל אני חושב שזה אחד הכי הרבה
דברים איומים שראיתי אי פעם.

930
01:29:30,794 --> 01:29:40,315
אפשר היה לצפות לזה
צייר המציג את ציוריו

931
01:29:40,394 --> 01:29:45,634
בתערוכה ציבורית,
יכבד את הטעם של אנשים

932
01:29:45,995 --> 01:29:48,435
בצורה אחרת לגמרי.

933
01:29:50,674 --> 01:29:54,554
<i>פגוע ומבולבל מההתקפה
על הילד החולה</i>

934
01:29:54,635 --> 01:29:59,555
<i>ולפי ההפניות הקבועות
לעבודתו כ"סקיצות לא גמורות"</i>

935
01:29:59,634 --> 01:30:04,355
<i>Edvard Munch בודק כעת את המקדמה
התחיל בציור המהפכני שלו</i>

936
01:30:04,674 --> 01:30:06,034
<i>וצוע לאחור.</i>

937
01:30:16,715 --> 01:30:21,875
<i>הוא מצייר דיוקן עצמי שלישי,
הפעם עם עיניים מצועפות</i>

938
01:30:21,954 --> 01:30:25,755
<i>תנוחת התרסה,
מסתכל מלמעלה על הצופה.</i>

939
01:30:26,474 --> 01:30:30,435
<i>תקופה של שנתיים של נסיגה
התחיל.</i>

940
01:30:34,515 --> 01:30:36,875
<i>ינואר 1888.</i>

941
01:30:38,674 --> 01:30:41,955
<i>עד תקופה זו, הקבוצה
המכונה ה- Kristiania Boheme</i>

942
01:30:42,035 --> 01:30:43,955
<i>החל להתפורר.</i>

943
01:30:44,474 --> 01:30:47,874
<i>טרגדיה אישית, אלכוהוליזם,
עגבת</i>

944
01:30:47,955 --> 01:30:51,555
<i>מערכות יחסים מצטלקות,
בידוד חברתי</i>

945
01:30:51,635 --> 01:30:53,794
<i>עשו את המחיר שלהם.</i>

946
01:30:53,875 --> 01:30:57,955
<i>הסופר Karl Jensen-Hjell
ימות משחפת בקיבה</i>

947
01:30:58,034 --> 01:30:59,714
<i>בתוך חודש.</i>

948
01:30:59,794 --> 01:31:02,475
<i>ועוד שישה מהצעירים
בשולחן הזה</i>

949
01:31:02,554 --> 01:31:05,434
<i>רבים מהם חברים אישיים
של Munch</i>

950
01:31:05,515 --> 01:31:08,034
<i>לא יגיע לגיל 40.</i>

951
01:31:11,474 --> 01:31:14,354
<i>ברטרנד הנסן ימות
של צריכה.</i>

952
01:31:16,595 --> 01:31:19,635
<i>Jørgen Sørensen ימות פסול</i>

953
01:31:19,714 --> 01:31:25,474
<i>והצייר הפופולרי Kalle Løchen
יהרוג את עצמו בגיל 28.</i>

954
01:31:30,394 --> 01:31:34,475
<i>ג'גר עצמו, עם החיידקים
של סרטן בגופו</i>

955
01:31:34,554 --> 01:31:38,875
<i>ימות בשנת 1910,
עני ומנודה.</i>

956
01:31:39,835 --> 01:31:43,034
<i>מחוץ לחדר המוות,
חייב ימתין</i>

957
01:31:43,115 --> 01:31:45,555
<i>לדרוש בקבוק וויסקי.</i>

958
01:31:54,035 --> 01:31:56,074
<i>קיץ 1888.</i>

959
01:31:58,995 --> 01:32:02,555
<i>Edvard Munch שוכר קוטג'
ב Åsgårdstrand</i>

960
01:32:02,674 --> 01:32:05,954
<i>ליד הכפר בון
על פיורד כריסטיאניה.</i>

961
01:32:11,314 --> 01:32:15,595
<i>פרשת אודה לאסון
עם Hans Jæger הסתיים.</i>

962
01:32:16,354 --> 01:32:19,875
<i>אודה לאסון נשואה כעת
לכריסטיאן קרוהג.</i>

963
01:32:25,394 --> 01:32:28,034
<i>במקביל,
עם ידיעתו של Krohg,</i>

964
01:32:28,114 --> 01:32:31,755
<i>אודה מפתחת את העניין
של Jappe Nilssen</i>

965
01:32:31,834 --> 01:32:37,435
<i>בן 18, סטודנט לספרות צרפתית,
חבר של אדוארד מאנץ'.</i>

966
01:32:44,034 --> 01:32:47,995
<i>אינגר מונק עכשיו
חבר קרוב של סיגורד בודטקר.</i>

967
01:32:48,395 --> 01:32:53,715
<i>לורה מאנץ', בת 21,
נשאר לא נשוי.</i>

968
01:32:56,755 --> 01:33:00,595
למה אתה חושב
צעקתי בכעס כל כך

969
01:33:03,434 --> 01:33:06,075
ואמר שאני לא יכול לראות אותך שוב?

970
01:33:07,715 --> 01:33:09,674
זה היה בגלל ששיקרת!

971
01:33:13,154 --> 01:33:19,194
זה חוסר הנגישות שלך
זה כל כך כועס אותי!

972
01:33:26,274 --> 01:33:29,154
אמרת שאסור לי לבוא כל כך הרבה.

973
01:33:29,795 --> 01:33:36,834
כן, אבל אז לא ידעתי
כמה אהבתי אותך.

974
01:33:41,274 --> 01:33:46,714
שכחת אותי עכשיו.
יש לך מישהו אחר.

975
01:33:49,594 --> 01:33:51,234
אני אוהב אותך.

976
01:33:51,954 --> 01:33:58,755
לו רק הייתי יודע שהלכת ל
מישהו אחר שיעניש אותי

977
01:34:04,714 --> 01:34:13,314
זה חוסר הוודאות ש
עושה אותי כל כך עצבני, כל כך זועם.

978
01:34:33,954 --> 01:34:36,554
אתה דורש עוד ועוד
אהבה ממני.

979
01:34:36,634 --> 01:34:40,715
אתה לא מבין שאני לא יכול
לתת לך יותר ממה שיש לי?

980
01:34:50,155 --> 01:34:54,275
הרגע שאתה מציג
הרגשות שלך, כך נראה

981
01:34:54,354 --> 01:34:58,074
אתה רוצה לקחת משהו גנוב בחזרה.

982
01:35:00,035 --> 01:35:03,274
האם בשביל האמנות שלך אתה מציל את עצמך?

983
01:35:12,795 --> 01:35:14,474
<i>1888.</i>

984
01:35:15,835 --> 01:35:18,874
<i>אוגוסט סטרינדברג כותב
מיס ג'ולי.</i>

985
01:35:20,314 --> 01:35:24,035
<i>הצמיג הפנאומטי והקורדיט
הומצאו.</i>

986
01:35:26,074 --> 01:35:29,474
<i>וינסנט ואן גוך מצייר
חמניות</i>

987
01:35:30,314 --> 01:35:32,074
<i>The Drawbridge at Arles</i>

988
01:35:32,714 --> 01:35:34,354
<i>והזורע.</i>

989
01:35:35,314 --> 01:35:39,794
<i>הפגנת אבטלה
ברומא מדוכא על ידי הצבא.</i>

990
01:35:40,915 --> 01:35:42,794
<i>וילהלם השני</i>

991
01:35:43,354 --> 01:35:45,315
<i>הופך לקיסר גרמניה.</i>

992
01:36:06,114 --> 01:36:09,354
<i>בזמן שהוא ממשיך
לרדוף אחרי גברת הייברג</i>

993
01:36:09,435 --> 01:36:12,674
<i>במקביל, מאנץ' מנסה
לברוח ממנה.</i>

994
01:36:13,914 --> 01:36:15,874
<i>הוא מתחיל לטפח
ההיכרות שלו</i>

995
01:36:15,954 --> 01:36:18,874
<i>עם Åse Carlson, בן 19</i>

996
01:36:18,954 --> 01:36:24,034
<i>עצמה ציירת ומאורסת
להיות נשוי לעורך דין כריסטיאניה.</i>

997
01:36:24,714 --> 01:36:28,034
אתה צריך אישה
ובכל זאת אתה לא רוצה אחד.

998
01:36:29,034 --> 01:36:34,194
אני מחבב אותך אבל אנחנו באמת
לא יכול להיפגש ככה

999
01:36:34,994 --> 01:36:37,914
אתה עוקב אחרי לכל מקום.
אתה מציק לי.

1000
01:36:50,954 --> 01:36:54,435
<i>מונץ כותב ביומניו,
שוב ושוב</i>

1001
01:36:54,514 --> 01:36:57,754
<i>בעקבות גברת הייברג
לפגישה שלה עם גברים אחרים...</i>

1002
01:37:00,875 --> 01:37:03,114
קנאה היא רכושנות.

1003
01:37:03,194 --> 01:37:06,834
הקנאה שלך מניעה אותי
לפרשיות אהבים אחרות.

1004
01:37:07,434 --> 01:37:09,754
<i>...של המתנה אינסופית.</i>

1005
01:37:13,194 --> 01:37:15,594
אתה לא יכול להחזיק אישה.

1006
01:37:16,474 --> 01:37:18,514
זה בלתי אפשרי.

1007
01:37:47,674 --> 01:37:52,035
הם מנשקים אחד את השני,
רק עכשיו, ברגע זה,

1008
01:37:53,754 --> 01:37:56,434
והיא אומרת שהיא מחבבת אותו.

1009
01:37:57,954 --> 01:38:02,754
מוסתר מאחורי המדרגות,
היא לוחשת לסגן

1010
01:38:02,834 --> 01:38:06,834
אותן מילים כמו בעבר
לחש לו.

1011
01:38:09,994 --> 01:38:12,354
<i>סביר להניח שבזמן זה</i>

1012
01:38:12,434 --> 01:38:16,354
<i>אדווארד מאנץ' שואל את אוסה קרלסון
להתחתן איתו.</i>

1013
01:38:19,674 --> 01:38:23,434
אתה רוצה להחזיק לי את היד?
אני כל כך לבד.

1014
01:38:25,034 --> 01:38:27,474
לא, לא כאן.

1015
01:38:31,634 --> 01:38:34,874
אתה יודע שאני מחבב אותך, אבל...

1016
01:38:36,794 --> 01:38:39,075
...יותר כחבר.

1017
01:38:39,754 --> 01:38:41,714
ידידות היא...

1018
01:38:43,234 --> 01:38:48,274
ידידות זה כל כך מעט.
החיים קצרים.

1019
01:38:52,394 --> 01:38:54,474
<i>בחורף זה של 1888</i>

1020
01:38:54,554 --> 01:38:58,034
<i>אחרי שתייה מרובה עם חברים
בארץ ליד סלגן</i>

1021
01:38:58,114 --> 01:39:00,954
<i>מאנץ' נדחף למים קפואים</i>

1022
01:39:01,034 --> 01:39:04,034
<i>על ידי אמן בשם
פאלה דורנברגר</i>

1023
01:39:05,034 --> 01:39:06,754
<i>וכמעט מת.</i>

1024
01:39:09,154 --> 01:39:12,634
זה חמור מאוד.
אנחנו צריכים להודיע ​​להם.

1025
01:39:13,874 --> 01:39:19,074
<i>בצד שמאל נמצאת אחותו של דורנברגר,
שרלוט, בת 20.</i>

1026
01:39:20,874 --> 01:39:23,714
אני לא יודע איפה הם גרים.

1027
01:39:25,434 --> 01:39:28,314
אני מרגישה כל כך צעירה.

1028
01:39:30,154 --> 01:39:35,994
אני מנסה לראות את החיים באופטימיות.

1029
01:39:40,594 --> 01:39:43,634
יש לנו השקפות שונות על החיים.

1030
01:39:45,074 --> 01:39:49,994
אתה נראה קצת קודר.

1031
01:39:53,554 --> 01:40:01,274
אתה נראה חלש,
קצת נמאס מהחיים.

1032
01:40:01,834 --> 01:40:03,994
<i>תחושה של מתח
ובדידות</i>

1033
01:40:04,434 --> 01:40:07,034
<i>נכנס כעת אל הקנבסים
של Edvard Munch.</i>

1034
01:40:07,394 --> 01:40:08,994
<i>אנשים נראים דוממים...</i>

1035
01:40:09,394 --> 01:40:10,434
<i>לא נייד...</i>

1036
01:40:10,514 --> 01:40:13,954
<i>לעתים קרובות כאילו חסר אונים
מול הטבע.</i>

1037
01:40:19,154 --> 01:40:21,834
אני לא רוצה לנשק אותך.

1038
01:40:26,994 --> 01:40:30,234
הם הביטו זה בזה
בלי לדבר.

1039
01:40:31,114 --> 01:40:37,074
באותו רגע הייתה לו תחושה
האושר הגדול ביותר של החיים

1040
01:40:37,194 --> 01:40:38,954
חמק מאחיזתו.

1041
01:40:40,794 --> 01:40:43,154
היו לה דמעות בעיניים.

1042
01:40:48,514 --> 01:40:53,394
<i>מונץ' מכין את עצמו שוב
לציבור ולמבקרים</i>

1043
01:40:53,474 --> 01:40:57,394
<i>לעתים קרובות בחברה המופנמת
של Sigbjørn Obstfelder, המשורר</i>

1044
01:40:57,794 --> 01:41:00,874
<i>ויורגן סרן,
האמן הנכה.</i>

1045
01:41:02,634 --> 01:41:04,474
<i>אפריל 1889.</i>

1046
01:41:04,554 --> 01:41:06,794
<i>שוב אדוארד מאנץ'
פונה לציבור...</i>

1047
01:41:09,514 --> 01:41:14,234
<i>וכדי להראות בדיוק היכן הוא עומד
ומה הוא מייצג</i>

1048
01:41:14,314 --> 01:41:17,514
<i>מציג הכל
הוא יצר אי פעם:</i>

1049
01:41:17,594 --> 01:41:21,434
<i>110 בדים ו
אינספור רישומים.</i>

1050
01:41:22,314 --> 01:41:25,713
<i>שולטים בתערוכה
הוא בד ענק.</i>

1051
01:41:26,314 --> 01:41:30,834
<i>שנקרא אביב, זהו עיבוד מחדש
של הילד החולה.</i>

1052
01:41:31,473 --> 01:41:34,674
<i>אבל נעלם עכשיו
משיכת המכחול האקספרסיבית הרופפת</i>

1053
01:41:34,754 --> 01:41:36,114
<i>של העבודה הקודמת.</i>

1054
01:41:36,594 --> 01:41:38,994
<i>כאן, יש פרטים קטנים:</i>

1055
01:41:39,433 --> 01:41:41,073
<i>קווצת שיער</i>

1056
01:41:41,514 --> 01:41:43,434
<i>מטפחת מוכתמת בדם</i>

1057
01:41:43,514 --> 01:41:46,274
<i>בקבוק ואגרטל מתוארים בקפידה</i>

1058
01:41:46,754 --> 01:41:48,794
<i>החלק העליון המפורט של ארון</i>

1059
01:41:48,914 --> 01:41:51,434
<i>ואפילו עציץ הפרחים.</i>

1060
01:41:51,514 --> 01:41:53,994
האם ראית את מיס סי.
מאז שהיא התחתנה?

1061
01:41:55,874 --> 01:41:59,234
אני מצפה שדברים קשים עבורך.

1062
01:41:59,313 --> 01:42:03,713
זה בטח מרגיש מוזר
כשאתה חושב עליה.

1063
01:42:03,794 --> 01:42:10,794
מדוע השתנתה עבודתו של מונק
כל כך הרבה מאז הילד החולה?

1064
01:42:11,514 --> 01:42:15,394
אני יכול רק לנחש משהו
בטח קרה לו,

1065
01:42:15,474 --> 01:42:19,274
מה שגרם לו לאבד את האמונה
בעצמו ובאמנות שלו,

1066
01:42:19,714 --> 01:42:22,954
ביקורת לקויה וגורמים אחרים.

1067
01:42:32,434 --> 01:42:36,194
החברה מקבלת
שלגבר יש פילגש

1068
01:42:42,793 --> 01:42:46,353
אבל, אם לאישה יש מאהב,
זה די שונה.

1069
01:42:50,554 --> 01:42:54,434
מאוחר יותר אולי...
אולי נוכל להיפגש אז.

1070
01:42:56,314 --> 01:42:59,554
הכל יכול להיות אחרת.

1071
01:43:02,594 --> 01:43:05,234
אסור לנו לקחת את זה כל כך כלאחר יד.

1072
01:43:06,113 --> 01:43:10,034
אם אתחתן, אני חייב לחיות
עבור בעלי.

1073
01:43:11,114 --> 01:43:16,074
אישה מרבה להתחתן
כי היא צריכה לקבל תמיכה.

1074
01:43:16,554 --> 01:43:19,634
היא לא יכולה להרוויח מה
היא צריכה לחיות.

1075
01:43:41,874 --> 01:43:48,913
מה היא חשבה
כשהיא הולכת בסהרורים?

1076
01:43:49,514 --> 01:43:52,154
יופי דמוי מדונה.

1077
01:43:57,553 --> 01:44:01,874
ככה זה הולך,
שנה אחר שנה, סוג של מלכודת.

1078
01:44:02,994 --> 01:44:07,553
לאחר שהבטחתי עכשיו
לחיות יחד בזוגיות

1079
01:44:08,154 --> 01:44:13,873
וערב אותו לפני אלוהים ו
הקהילה הזו, אני מכריז עליך...

1080
01:44:15,194 --> 01:44:21,714
האם היא חשבה עכשיו
של האיש החיוור מאחורי העמוד?

1081
01:44:22,194 --> 01:44:24,114
...ורוח הקודש. אָמֵן.

1082
01:44:24,674 --> 01:44:26,394
מה שאלוהים חיבר יחד,

1083
01:44:26,473 --> 01:44:28,834
אל יפריד איש.

1084
01:44:32,913 --> 01:44:37,834
<i>הרומן בין Jappe Nilssen
ואודה קרוהג מפתחת כעת.</i>

1085
01:44:39,034 --> 01:44:42,034
<i>Åsgårdstrand, 1889.</i>

1086
01:44:44,274 --> 01:44:48,794
היא אילצה את דרכה
ביני לבין האידיאל שלי,

1087
01:44:48,914 --> 01:44:49,834
האמנות שלי!

1088
01:44:51,713 --> 01:44:54,033
אבל אני לא יכול להפסיק לאהוב אותה.

1089
01:44:56,994 --> 01:44:59,154
אני לא יכול לסבול

1090
01:44:59,273 --> 01:45:01,234
עוד מהשקרים שלה!

1091
01:45:03,594 --> 01:45:05,433
האהבה שלה רעילה!

1092
01:45:07,834 --> 01:45:08,834
יש לה גם רגשות.

1093
01:45:09,194 --> 01:45:11,514
לא אכפת לי!

1094
01:45:11,794 --> 01:45:16,794
לעזאזל, אמרתי לה,
אתה שוכב על סדינים לבנים.

1095
01:45:17,434 --> 01:45:21,073
הגוף שלך יהיה מעוות
על ידי מחלות וריקבון.

1096
01:45:24,073 --> 01:45:27,354
אתה הולך למות
מכוער ומסריח!

1097
01:45:27,834 --> 01:45:33,194
אני אצחק בזמן שאני שותה יין
עם נשים יפות.

1098
01:45:34,113 --> 01:45:40,833
השמחה שלי תהיה אפילו יותר גדולה מ
את הייאוש שהיא הביאה.

1099
01:45:41,274 --> 01:45:44,393
אני אצחק, אצחק,
לִצְחוֹק!

1100
01:46:25,154 --> 01:46:26,714
אנו מבקשים להודות
הגברים, הנשים והילדים

1101
01:46:26,794 --> 01:46:28,953
של אוסלו ואסגארדסטרנד
שמופיעים בסרט הזה.

1102
01:46:57,314 --> 01:47:01,794
אנחנו מאוד אסירי תודה
לעזרה שלא תסולא בפז מ

1103
01:47:01,914 --> 01:47:07,434
תודה נוספת

1104
01:47:07,554 --> 01:47:10,513
ברצוננו להודות לצוות ב
מוזיאון מאנץ' באוסלו

1105
01:47:10,594 --> 01:47:13,914
בלי העזרה של מי הסרט הזה
לא יכול היה להיעשות.

1106
01:47:14,034 --> 01:47:16,393
בימוי ועריכה: PETER WATKINS
ונכתב בשיתוף פעולה

1107
01:47:16,474 --> 01:47:18,914
עם צוות השחקנים, שרבים מהם מביעים
הדעות שלהם.

1108
01:47:32,433 --> 01:47:35,154
<i>פגוע וכועס על ידי
הרשעות המתמשכת</i>

1109
01:47:35,274 --> 01:47:37,273
<i>ממבקרי כריסטיאניה</i>

1110
01:47:37,393 --> 01:47:41,793
<i>מבקשים לברוח מהכאב
מקיומו האישי בנורבגיה</i>

1111
01:47:41,913 --> 01:47:45,233
<i>אדווארד מאנץ' עוזב
לצרפת, ללמוד אמנות.</i>

1112
01:47:53,833 --> 01:47:58,474
<i>הוא נפגש עם עמנואל גולדשטיין,
משורר דני בן 27</i>

1113
01:47:58,754 --> 01:48:03,234
<i>שעבודתו נושאת
השקפה מאוכזבת על אהבה.</i>

1114
01:48:03,394 --> 01:48:06,753
<i>Munch חולק חדר
עם גולדשטיין בסנט קלאוד</i>

1115
01:48:06,873 --> 01:48:10,313
<i>מחוץ לפריז,
בקומה הראשונה מעל בית קפה</i>

1116
01:48:10,674 --> 01:48:12,753
<i>משקיף על נהר הסיין.</i>

1117
01:48:13,473 --> 01:48:16,233
<i>נובמבר 1889.</i>

1118
01:48:16,994 --> 01:48:23,993
מותו של ד"ר מונק היה
מכה קשה למשפחה.

1119
01:48:25,553 --> 01:48:29,633
בדיוק עברנו להאוקטו

1120
01:48:31,833 --> 01:48:35,874
וד"ר מאנץ' אהב את זה
מאוד כאן בחוץ.

1121
01:48:37,514 --> 01:48:41,114
יום ראשון לפני שהוא חלה

1122
01:48:44,073 --> 01:48:47,714
טיילנו הביתה מהכנסייה

1123
01:48:47,993 --> 01:48:52,113
וכל השאר לא יכולנו
לעמוד בקצב שלו.

1124
01:48:54,873 --> 01:48:58,394
<i>עכשיו כשהוא ואביו
לעולם לא ניתן ליישב</i>

1125
01:48:58,674 --> 01:49:02,474
<i>אדווארד מאנץ' מתחיל להעריך מחדש
הערכים והאמונות</i>

1126
01:49:02,794 --> 01:49:05,674
<i>שהנס יגר לימד אותו.</i>

1127
01:49:07,673 --> 01:49:12,193
יש עיר בעיר,
עיר המתים.

1128
01:49:12,593 --> 01:49:15,833
שם הקברים שוכנים זה לצד זה.

1129
01:49:16,393 --> 01:49:20,034
שם תמצאו מחנות וארמונות.

1130
01:49:20,994 --> 01:49:24,633
שם חיים אנשים שקטים, מתים.

1131
01:49:27,153 --> 01:49:29,234
זו עיר פופולרית.

1132
01:49:30,553 --> 01:49:32,633
העצמות מפנה מקום לחדש.

1133
01:49:33,993 --> 01:49:36,193
מה זה משנה אם אחד מת?

1134
01:49:36,433 --> 01:49:39,593
"רק צער וייסורים,
סבל ומריבה.

1135
01:49:40,273 --> 01:49:43,313
"אין הרבה יותר
לקבל מהחיים.

1136
01:49:43,514 --> 01:49:46,833
"אתה משלם מחיר גבוה מדי
לשמחות קצרות מדי.

1137
01:49:47,354 --> 01:49:50,593
"ההנאות שלנו קנויות
על ידי ייסורים ויגון.

1138
01:49:50,953 --> 01:49:53,593
"אם לאהוב את ההנאה של
הגוף שלך נכנע

1139
01:49:53,993 --> 01:49:57,833
"מקור כל הכאבים
חיים חדשים נוצרים."

1140
01:50:01,953 --> 01:50:03,753
<i>1889.</i>

1141
01:50:03,873 --> 01:50:08,153
<i>מגדל אייפל בנוי וה
מצלמת קופסה מגיעה לייצור.</i>

1142
01:50:08,393 --> 01:50:11,873
<i>וינסנט ואן גוך מצייר
נוף עם עצי זית</i>

1143
01:50:12,073 --> 01:50:14,993
<i>ושדה חיטה עם ברושים.</i>

1144
01:50:16,353 --> 01:50:18,754
<i>ואדולף היטלר נולד.</i>

1145
01:50:21,193 --> 01:50:24,273
<i>בספרות הצרפתית,
ה"סימבוליסטים" מחזיקים</i>

1146
01:50:24,433 --> 01:50:26,353
<i>תנופה מלאה בפריז.</i>

1147
01:50:26,473 --> 01:50:30,473
<i>ורליין, הוסמנס,
המשורר Mallarmé.</i>

1148
01:50:31,193 --> 01:50:33,034
<i>מרד נגד הנטורליזם</i>

1149
01:50:33,233 --> 01:50:36,154
<i>מתרחש כעת
בבירה הצרפתית.</i>

1150
01:50:40,154 --> 01:50:41,394
<i>בין הציירים</i>

1151
01:50:41,794 --> 01:50:45,873
<i>הדור הישן כבר
סלל את הדרך לפריצת הדרך.</i>

1152
01:50:46,034 --> 01:50:48,153
<i>Puvis de Chavannes...</i>

1153
01:50:48,313 --> 01:50:50,073
<i>Gustave Moreau...</i>

1154
01:50:50,154 --> 01:50:51,153
<i>ואודילון ראדון</i>

1155
01:50:52,153 --> 01:50:55,753
<i>מי שמדגיש את התפקיד
שיחק על ידי תת המודע</i>

1156
01:50:55,914 --> 01:50:58,073
<i>ביצירה של אמן.</i>

1157
01:50:59,513 --> 01:51:01,554
כשאני מדליק את המנורה

1158
01:51:01,713 --> 01:51:04,113
אני פתאום רואה את שלי
צל עצום

1159
01:51:04,274 --> 01:51:05,753
על כל הקיר

1160
01:51:05,913 --> 01:51:07,594
עד התקרה.

1161
01:51:07,874 --> 01:51:11,113
במראה למעלה
את האח אני רואה בעצמי

1162
01:51:11,274 --> 01:51:13,153
פניה של רוח הרפאים שלי

1163
01:51:15,554 --> 01:51:17,793
ואני חי עם המתים.

1164
01:51:27,874 --> 01:51:31,714
כל מה שנאמר היה, "יקירי,
תבוא מחר בשעה 8".

1165
01:51:32,353 --> 01:51:37,634
בהיתי בכל אות, בכל כתם,
לסימני אצבעותיה.

1166
01:51:39,473 --> 01:51:41,913
האם היא אהבה אותי
או שהיא העמידה פנים?

1167
01:51:43,073 --> 01:51:47,074
האם היא אהבה אותי או את האחר
או שניהם בו זמנית?

1168
01:51:54,593 --> 01:51:55,994
"אתה הערפד

1169
01:51:56,473 --> 01:51:59,073
"שמוצץ את הדם הנוצץ שלי,

1170
01:51:59,274 --> 01:52:01,393
"מערוצי הלב שלי

1171
01:52:01,474 --> 01:52:03,674
"עם מבטים מרוקנים קפואים.

1172
01:52:05,553 --> 01:52:09,593
"הגוף שלי זוהר כמו חול מדברי
נשרף וחרוך

1173
01:52:09,833 --> 01:52:12,073
"והסירוקו היבש
של טירוף משתולל

1174
01:52:12,673 --> 01:52:14,633
"והדם שלי זורם."

1175
01:52:20,873 --> 01:52:25,233
<i>מונץ' רואה כעת את העבודה
של אוגוסט רודן בפריז.</i>

1176
01:52:28,593 --> 01:52:32,593
אפילו לא הכרנו אחד את השני
ובכל זאת היה זה בגלל

1177
01:52:34,394 --> 01:52:39,033
היא לקחה את הנשיקה הראשונה שלי שהיא לקחה
ניחוח החיים ממני?

1178
01:52:40,473 --> 01:52:43,713
האם זה בגלל שהיא
שיקר ורימה

1179
01:52:45,514 --> 01:52:46,793
שהיא פתאום

1180
01:52:46,874 --> 01:52:49,113
לקח לי את הקשקשים מהעיניים?

1181
01:52:52,273 --> 01:52:55,193
<i>מונץ' מתחיל כעת להתנסח
הפילוסופיה האמנותית</i>

1182
01:52:55,353 --> 01:52:58,313
<i>שהוא אמור לרדוף אחריו
כל חייו</i>

1183
01:52:58,433 --> 01:53:02,313
<i>להבין ולהביע
מטרת קיומו של האדם</i>

1184
01:53:02,433 --> 01:53:04,393
<i>של קיומה של האישה</i>

1185
01:53:04,753 --> 01:53:08,274
<i>מטרת הכאב שלהם,
אהבתם, הייאוש שלהם</i>

1186
01:53:08,393 --> 01:53:14,034
<i>חוליות בקשירת שרשרת אינסופית
יחד אלפי דורות.</i>

1187
01:53:22,153 --> 01:53:27,353
לא היה צריך להיות יותר ציור
פנים, אנשים קוראים וסורגים

1188
01:53:28,034 --> 01:53:33,833
אבל אנשים חיים שנושמים,
להרגיש, לסבול ולאהוב.

1189
01:54:01,634 --> 01:54:05,073
היא עוצמת את עיניה ומקשיבה

1190
01:54:05,353 --> 01:54:09,314
למילים שהוא לוחש
לתוך שיערה הארוך.

1191
01:54:09,994 --> 01:54:14,833
הייתי מתאר את זה כפי שראיתי את זה עכשיו,
אבל באובך הכחול.

1192
01:54:15,593 --> 01:54:21,993
אני זוכר משהו מאנץ'
אמר פעם לפני שנתיים.

1193
01:54:22,754 --> 01:54:28,673
הוא גילה שהיוונים
ראה במוות כחול.

1194
01:54:29,993 --> 01:54:36,033
כתוב איפשהו באיליאדה,
"המוות הכחול עוצם את עיניו."

1195
01:54:37,313 --> 01:54:42,753
"כאן בצפון האפור האפור,"
מאנץ' אמר, "אנחנו רואים במוות שחור.

1196
01:54:43,353 --> 01:54:49,713
"אבל בהלס שטופת השמש
הם רואים בו כחול.

1197
01:54:50,353 --> 01:54:53,033
"למה שזה לא יהיה כחול?"

1198
01:55:20,833 --> 01:55:25,793
אלה שבבית, דודה שלי,
אחי ואחיותיי

1199
01:55:27,073 --> 01:55:29,673
חושב שהמוות הוא רק שינה,

1200
01:55:30,233 --> 01:55:33,913
שאבי רואה ושומע.

1201
01:55:34,073 --> 01:55:42,713
ביום שני הוא לקה בשבץ מוחי
ותוך מספר ימים

1202
01:55:43,673 --> 01:55:48,633
הוא איבד את כוח הדיבור
ואחר כך התודעה.

1203
01:55:50,273 --> 01:55:55,433
מדי פעם אנחנו חושבים שהוא זיהה אותנו
כי הוא חייך ולחץ על ידינו.

1204
01:55:57,313 --> 01:56:01,673
אני לא יכול לעשות כלום
אבל תן לצערי להיגמר

1205
01:56:01,873 --> 01:56:06,633
אל השחר ואל בין הערביים.

1206
01:56:08,713 --> 01:56:11,833
<i>הציור של מאנץ'
לילה בסנט ענן</i>

1207
01:56:12,153 --> 01:56:16,993
<i>מחקר על דכדוך ב
צללית כחולה ושחורה מסתחררת</i>

1208
01:56:17,113 --> 01:56:18,873
<i>הוא פריצת דרך גדולה</i>

1209
01:56:18,993 --> 01:56:23,833
<i>במקביל לפריצת הדרך הדומה
מתרחש כעת בספרות הנורבגית</i>

1210
01:56:24,193 --> 01:56:27,793
<i>סובייקטיבי ואישי
צורת אמנות.</i>

1211
01:56:27,833 --> 01:56:32,673
השימוש בגוף ראשון
בספרות היא אמנות מופנמת

1212
01:56:32,993 --> 01:56:40,233
מה ששובר את הנטורליזם
בצורה פסיכולוגית, מסתורית.

1213
01:56:41,113 --> 01:56:45,953
אפשר לומר דברים בגוף ראשון
שלא נאמרו קודם.

1214
01:56:46,593 --> 01:56:47,593
הטופס הזה

1215
01:56:47,713 --> 01:56:51,753
נולד מתוך רצון
להגיע ממש לתחתית

1216
01:56:51,953 --> 01:56:56,193
של האדם,
או מצב הרוח שעמו מתמודדים.

1217
01:56:57,753 --> 01:57:02,433
זה הופך להיות כמו חזון
או הזיה

1218
01:57:03,193 --> 01:57:04,833
וזה יהיה מוזר

1219
01:57:04,913 --> 01:57:11,753
אם צורת העוצמה הזו לא עשתה זאת
לגרום לאנשים לרעוד ולרעד

1220
01:57:12,952 --> 01:57:17,313
ולהקשיב למה
רוצה המשורר לומר.

1221
01:57:18,153 --> 01:57:22,033
יש קרע ביניהם
המבט המקיף של הריאליזם

1222
01:57:22,153 --> 01:57:26,433
והצורה האישית החדשה.
אמנות לשם האמנות

1223
01:57:26,593 --> 01:57:29,433
ולשביעות רצונו של האמן.

1224
01:57:30,512 --> 01:57:34,113
סוף סוף מישהו מוכן
להקשיב ללב.

1225
01:57:36,713 --> 01:57:38,833
<i>ספטמבר 1890.</i>

1226
01:57:38,993 --> 01:57:41,193
<i>כהוכחה לעבודתו בפריז</i>

1227
01:57:41,313 --> 01:57:43,672
<i>Edvard Munch מגיש 10 ציורים</i>

1228
01:57:43,793 --> 01:57:47,953
<i>לסתיו המדינה הרשמי
תערוכה בכריסטיאניה.</i>

1229
01:57:48,233 --> 01:57:51,673
<i>הציור שהוא קורא לו
לילה בסנט ענן</i>

1230
01:57:51,793 --> 01:57:53,393
<i>מותקף בכבדות.</i>

1231
01:57:54,833 --> 01:57:56,393
<i>בפעם השנייה</i>

1232
01:57:56,513 --> 01:58:00,193
<i>אדווארד מאנץ' חוזר
לגלות עצמית באירופה.</i>

1233
01:58:00,993 --> 01:58:04,633
הציור הזה שנקרא לילה

1234
01:58:05,673 --> 01:58:10,832
מעמיד דרישות כאלה
על יכולתו של אדם לנחש

1235
01:58:11,033 --> 01:58:16,592
שמעט אנשים עושים את הצרות
ללמוד את זה יותר מקרוב.

1236
01:58:17,353 --> 01:58:22,273
האווירה סביב הציור
מסומן כל כך קלוש

1237
01:58:22,713 --> 01:58:26,872
שנראה שזה נעלם
לפני שאפשר לתפוס את זה.

1238
01:58:28,792 --> 01:58:36,593
הצייר עצמו עוקב
דרכו שלו בערפל

1239
01:58:36,833 --> 01:58:39,393
ועולם חלומות חסר צורה.

1240
01:58:40,673 --> 01:58:46,553
<i>והמבקר של Aftenposten מתייחס
ל"מוחו החולה" של מונק וקובע כי:</i>

1241
01:58:46,673 --> 01:58:52,233
<i>"הגבול בין טירוף ו
הגאונות היא צרה ללא כוונה."</i>

1242
01:58:52,433 --> 01:58:54,513
מאנץ' הוא בעיקר

1243
01:58:54,833 --> 01:58:57,313
משורר לירי בצבע.

1244
01:58:58,033 --> 01:59:03,033
הוא מרגיש צבעים, מרגיש בצבעים
אבל הוא לא רואה אותם.

1245
01:59:03,513 --> 01:59:05,193
הוא רואה צער

1246
01:59:05,353 --> 01:59:07,793
ובוכה ומרהר

1247
01:59:08,113 --> 01:59:09,513
וקמלה.

1248
01:59:11,153 --> 01:59:13,753
<i>למשוררים הצעירים
וסופרים של נורבגיה</i>

1249
01:59:13,873 --> 01:59:16,112
<i>דוחה כעת את הנטורליזם</i>

1250
01:59:16,433 --> 01:59:19,833
<i>עבודתו של אדוארד מונק
מוכיח התגלות.</i>

1251
01:59:20,153 --> 01:59:21,752
<i>וילהלם קראג:</i>

1252
01:59:21,793 --> 01:59:28,273
"הנהר זורם כל כך לאט
זורם וזורם וזורם.

1253
01:59:29,073 --> 01:59:32,032
"ואור היום הולך, הולך.

1254
01:59:32,633 --> 01:59:35,233
"בקרוב יהיה כאן הלילה.

1255
01:59:36,513 --> 01:59:39,233
"האור זורח מהחדר שלי.

1256
01:59:39,873 --> 01:59:44,833
"פונה להתייחס אליי
בשתיקה ובחרדה.

1257
01:59:45,393 --> 01:59:46,712
"זה יודע שהוא מגיע."

1258
01:59:48,352 --> 01:59:51,953
האם היא הייתה כל כך הרבה
יותר יפה מאחרים?

1259
01:59:52,553 --> 01:59:56,353
לא, אני אפילו לא יודע
אם היא הייתה יפה.

1260
01:59:57,193 --> 02:00:01,433
הפה שלה היה גדול.
היא עלולה להיות מכוערת.

1261
02:00:03,353 --> 02:00:06,353
במאמר שלי ב
מרקור דה פראנס

1262
02:00:06,353 --> 02:00:08,632
<i>אלברט אורייר, מבקר.</i>

1263
02:00:08,753 --> 02:00:11,112
אני מתייחס לעבודה זו של גוגן.

1264
02:00:11,273 --> 02:00:16,833
אני מסביר שזו החובה
של האמן החדש לבחירה

1265
02:00:16,993 --> 02:00:20,113
האלמנטים הרבים
המרכיבים את האובייקטיביות.

1266
02:00:20,312 --> 02:00:24,152
הוא גם רשאי לעוות,
להדגיש,

1267
02:00:24,313 --> 02:00:29,072
להגזים בקו, צורה וצבע

1268
02:00:29,473 --> 02:00:32,073
בהתאם
החזון האישי שלו

1269
02:00:32,353 --> 02:00:34,473
וסובייקטיביות אינדיבידואלית.

1270
02:00:35,353 --> 02:00:37,753
<i>ניס, 1891.</i>

1271
02:00:38,433 --> 02:00:43,273
<i>שני אוהבים, הפנים שלהם
מומס יחד, חסר תכונה</i>

1272
02:00:43,393 --> 02:00:46,153
<i>אורב בפינה של חדר.</i>

1273
02:00:46,273 --> 02:00:48,152
<i>הפרספקטיבה נעלמה.</i>

1274
02:00:48,272 --> 02:00:52,272
<i>משיכות שבורות וחותכות
של צבע דק.</i>

1275
02:00:52,392 --> 02:00:54,992
<i>פריצת הדרך החלה.</i>

1276
02:00:57,233 --> 02:01:00,433
היא הושפעה,
שקרן וזונה!

1277
02:01:06,713 --> 02:01:11,872
<i>הרומן בין אודה קרוהג לבין
Jappe Nilssen נמצא כעת בנקודת משבר.</i>

1278
02:01:12,033 --> 02:01:15,312
<i>ג'אפה רוצה את מערכת היחסים שלו
להיות מוגדר בבירור.</i>

1279
02:01:15,432 --> 02:01:18,833
<i>היא, עדיין נשואה,
מרגיש אחרת.</i>

1280
02:01:19,393 --> 02:01:24,072
<i>Jappe נוטל כעת סמים
ואיים להרוג את עצמו.</i>

1281
02:01:25,872 --> 02:01:34,232
נראה שיש כללים תובעניים
שנשים מקריבות את עצמן.

1282
02:01:35,233 --> 02:01:39,113
הדבר הכי טוב שאפשר להגיד
על אישה

1283
02:01:39,273 --> 02:01:41,953
<i>זה שהיא מקרבת את עצמה.</i>

1284
02:01:43,633 --> 02:01:45,592
אני לא יכול לסבול את זה יותר.

1285
02:01:47,713 --> 02:01:51,153
אני כל כך אוהב אותה אבל
למה היא כל כך כועסת עליי?

1286
02:01:55,993 --> 02:01:58,112
זה כל כך קשה לפעמים.

1287
02:01:58,393 --> 02:02:00,873
אני יודע שאני מאבד שליטה.

1288
02:02:06,072 --> 02:02:10,152
<i>מחפש דרך להתקלף
למהות המציאות הפנימית</i>

1289
02:02:10,233 --> 02:02:13,793
<i>להפשיט מיותר
פירוט ופרספקטיבה</i>

1290
02:02:13,953 --> 02:02:17,913
<i>Munch כעת משלב הכל
צורות התקשורת העומדות לרשותו</i>

1291
02:02:18,033 --> 02:02:21,233
<i>באמצעות עיפרון, פסטל,
שמן ופחם</i>

1292
02:02:21,353 --> 02:02:24,032
<i>לא בנפרד, אלא ביחד.</i>

1293
02:02:26,352 --> 02:02:28,112
<i>הוא מורח את השמן דק</i>

1294
02:02:28,433 --> 02:02:30,192
<i>כדי לאפשר את מרקם הקנבס</i>

1295
02:02:30,312 --> 02:02:33,472
<i>כדי להישאר רכיב גלוי
של העבודה המוגמרת</i>

1296
02:02:33,752 --> 02:02:35,832
<i>כדי להדגיש את המשטח השטוח שלו.</i>

1297
02:02:36,352 --> 02:02:40,113
<i>הוא מאפשר את השרטוטים המקדימים
בעיפרון ובפסטל</i>

1298
02:02:40,192 --> 02:02:42,313
<i>כולל התיקונים
נעשה בהם</i>

1299
02:02:42,433 --> 02:02:46,993
<i>להישאר בעבודה הסופית
כדי להראות את הספונטניות שלו.</i>

1300
02:02:50,232 --> 02:02:53,993
<i>על הבד הזה, כדי לדעת
שונות כמו מלנכוליה</i>

1301
02:02:54,192 --> 02:02:56,952
<i>ערב או הסירה הצהובה</i>

1302
02:02:57,072 --> 02:03:00,393
<i>מאנץ' מנסה,
לראשונה בעבודתו</i>

1303
02:03:00,713 --> 02:03:03,153
<i>כדי לתאר קנאה.</i>

1304
02:03:03,473 --> 02:03:05,832
<i>ולא רק
אירוע הקנאה</i>

1305
02:03:05,992 --> 02:03:09,353
<i>אבל הפסיכולוגיה שלה
ורטט הפנימי ביותר.</i>

1306
02:03:13,713 --> 02:03:14,993
מעניין אם משהו

1307
02:03:15,432 --> 02:03:21,113
מתרחש בינה
ו-Jæger. מה אעשה אז?

1308
02:03:21,592 --> 02:03:24,673
בכל מקרה, אני מאמין
שהרעיון חייב להיות

1309
02:03:26,992 --> 02:03:28,232
לחיות לפיו

1310
02:03:28,393 --> 02:03:31,192
האפשרויות המיוחדות של האדם,

1311
02:03:32,113 --> 02:03:35,273
שלאדם יש חובה להתפתח

1312
02:03:35,513 --> 02:03:37,433
האפשרויות הללו,

1313
02:03:39,432 --> 02:03:42,153
שיש לו חובה
להרחיב את עצמו,

1314
02:03:43,552 --> 02:03:46,832
לרכוש עוד ידע,
רוחב גדול יותר.

1315
02:03:47,993 --> 02:03:52,993
אני חושב שזה מוביל לגדולות יותר
חופש בטווח הארוך.

1316
02:03:54,672 --> 02:03:57,152
תראה איך היא מעל הכל.

1317
02:03:57,793 --> 02:04:02,872
עליז ומחייך,
בעוד הגברים כולם משקרים ומתים.

1318
02:04:04,353 --> 02:04:08,672
לא לכל אחד יש רגשות
זה לזה כל חייהם.

1319
02:04:10,393 --> 02:04:14,712
כאשר מערכת יחסים כבר לא עובדת,
אחד צריך להיות מסוגל לשבור את זה

1320
02:04:15,352 --> 02:04:21,952
לפני שהוא משתנה למרירות
וכרסם שנאה.

1321
02:04:24,473 --> 02:04:28,712
<i>בד זה מסמן התפתחות גדולה
ביצירתו של אדוארד מונק.</i>

1322
02:04:28,952 --> 02:04:32,912
<i>זה מתפתח עוד יותר
היישום השטוח של אזורי צבע</i>

1323
02:04:33,033 --> 02:04:34,712
<i>חוסר פרספקטיבה</i>

1324
02:04:34,832 --> 02:04:37,752
<i>המתח בין
מרחב ומשטח.</i>

1325
02:04:38,392 --> 02:04:42,392
<i>זה נדחה על ידי המבקרים
בתור "סקיצה".</i>

1326
02:04:43,352 --> 02:04:47,352
<i>אדווארד מאנץ' מבקש כעת לקחת
ההשלכות האמנותיות המעשיות</i>

1327
02:04:47,433 --> 02:04:51,352
<i>מה שמסתתר מאחור
התיאוריות של הסימבוליסטים.</i>

1328
02:04:52,193 --> 02:04:56,152
<i>הוא רוצה לממש אותם
בסובייקטיביות כל-יכולה</i>

1329
02:04:56,272 --> 02:05:01,312
<i>להעביר את מה שהוא והוא לבד
חוויות מהמוטיב</i>

1330
02:05:01,393 --> 02:05:04,792
<i>ברגע זה
שהוא אוחז בו, או...</i>

1331
02:05:05,032 --> 02:05:06,792
<i>שהוא אוחז בזה.</i>

1332
02:05:07,112 --> 02:05:09,392
הלכתי לאורך הכביש
עם שני חברים.

1333
02:05:09,753 --> 02:05:11,592
השמש שקעה.

1334
02:05:12,552 --> 02:05:15,233
הרגשתי את זה כמו אנחה מלנכולית.

1335
02:05:16,552 --> 02:05:19,272
לפתע השמיים נעשו אדומים בדם.

1336
02:05:20,033 --> 02:05:21,273
עצרתי.

1337
02:05:21,953 --> 02:05:25,352
נשענתי על הגדר,
עייף עד מוות.

1338
02:05:26,513 --> 02:05:28,352
ראיתי את השמיים הבוערים

1339
02:05:28,553 --> 02:05:32,472
כמו דם, כמו חרב
מעל הפיורד והעיירה.

1340
02:05:33,272 --> 02:05:37,473
החברים שלי המשיכו הלאה.
עמדתי שם רעדתי בייסורים.

1341
02:05:38,872 --> 02:05:40,112
הרגשתי ככה

1342
02:05:40,312 --> 02:05:42,872
צרחה אינסופית גדולה
דרך הטבע.

1343
02:05:45,993 --> 02:05:50,113
<i>הקייזר הגרמני מבקר בלונדון,
בתקווה שבריטניה תסכים ל</i>

1344
02:05:50,312 --> 02:05:53,113
<i>הברית המשולשת
עם אוסטריה ואיטליה.</i>

1345
02:05:54,392 --> 02:05:59,912
<i>יש מלחמת אזרחים בצ'ילה,
רעב נרחב ברוסיה.</i>

1346
02:06:09,912 --> 02:06:14,032
<i>Munch מצייר ומציג כעת
דיוקן של אחותו אינגר.</i>

1347
02:06:14,353 --> 02:06:15,912
<i>עוד פריצת דרך.</i>

1348
02:06:16,033 --> 02:06:20,192
<i>פרספקטיבה נעלמה.
החלל והמשטח הם אחד.</i>

1349
02:06:20,793 --> 02:06:24,992
<i>אבל הבד הזה והעבודה שלו
המכונה ייאוש</i>

1350
02:06:25,193 --> 02:06:28,353
<i>עם האמן חסר תכונה
ופרופיל ריק</i>

1351
02:06:28,872 --> 02:06:33,672
<i>משיכות המנותקות הגדולות שלו של
צבע כבד עובר אחד על השני</i>

1352
02:06:34,032 --> 02:06:37,393
<i>מותקפים בכבדות
על ידי העיתונות הנורווגית as</i>

1353
02:06:37,712 --> 02:06:41,872
<i>"מעורר יראה
ג'יבריש של אמנות עתידנית."</i>

1354
02:06:46,753 --> 02:06:49,272
<i>מסיבות
שעדיין נותרו לא ברורים</i>

1355
02:06:49,392 --> 02:06:53,993
<i>Edvard Munch מוזמן כעת באופן רשמי
מאת אגודת האמנות של ברלין</i>

1356
02:06:54,153 --> 02:06:56,272
<i>ה-Verein Berliner Künstler</i>

1357
02:06:56,392 --> 02:06:59,392
<i>לארגן תערוכת איש אחד
של עבודתו</i>

1358
02:06:59,672 --> 02:07:03,473
<i>באולם התצוגה החדש שלהם,
הארכיטקטנהאוס</i>

1359
02:07:03,792 --> 02:07:06,873
<i>בית בירה שעבר הסבה
ברחוב Wilhelmstraße.</i>

1360
02:07:07,033 --> 02:07:10,033
<i>ב-5 בנובמבר
התערוכה נפתחת</i>

1361
02:07:10,193 --> 02:07:12,233
<i>מכיל רבים של
הציורים האחרונים של מונק</i>

1362
02:07:12,992 --> 02:07:16,152
<i>סה"כ חמישים וחמישה בדים.</i>

1363
02:07:17,193 --> 02:07:19,752
<i>העיתונות בברלין נמצאת כאן בתוקף</i>

1364
02:07:19,872 --> 02:07:23,473
<i>כולל אדולף רוזנברג,
של Kunstchronik</i>

1365
02:07:23,792 --> 02:07:27,952
<i>ונציג מ-
הזמן הלאומי השמרני.</i>

1366
02:07:28,872 --> 02:07:32,113
<i>כאן בברלין
של הקייזר וילהלם השני</i>

1367
02:07:32,232 --> 02:07:35,392
<i>"אימפרסיוניזם"
הוא עדיין מונח של שימוש לרעה.</i>

1368
02:07:35,792 --> 02:07:39,312
<i>הקייזר עצמו,
שהתייחס פעם לריכרד וגנר</i>

1369
02:07:39,432 --> 02:07:42,192
<i>כ"מנצח קטן וזול,"</i>

1370
02:07:42,352 --> 02:07:45,072
<i>מוקדש ללחימה
מה שהוא קורא</i>

1371
02:07:45,192 --> 02:07:47,073
<i>"הסוג הלא-גרמני של אמנות"</i>

1372
02:07:47,192 --> 02:07:50,032
<i>או "אמנות המרזב."</i>

1373
02:07:55,352 --> 02:07:58,392
התערוכה כולה היא לעג.

1374
02:07:58,712 --> 02:08:00,113
כל ציור!

1375
02:08:00,832 --> 02:08:02,472
האיש בטח כועס.

1376
02:08:03,632 --> 02:08:05,632
הצבעים כל כך לא טבעיים.

1377
02:08:07,992 --> 02:08:11,392
<i>בתוך מספר ימים,
התערוכה של הציורים הללו</i>

1378
02:08:11,753 --> 02:08:15,193
<i>שכמותם מעולם לא הייתה בעבר
נראתה בגרמניה</i>

1379
02:08:15,312 --> 02:08:18,473
<i>פרצה לשערורייה ידועה לשמצה.</i>

1380
02:08:24,513 --> 02:08:26,552
לא הייתה לנו מהפכה!

1381
02:08:26,872 --> 02:08:31,872
רק תחשוב על התגובה של אנשים!
להזמין מישהו ש...

1382
02:08:32,353 --> 02:08:34,232
<i>הרמן אשקה, פסל</i>

1383
02:08:34,393 --> 02:08:38,672
<i>פרופסור באקדמיה לאמנות בברלין,
נראה כאן בחזית</i>

1384
02:08:39,152 --> 02:08:42,952
<i>העלה עצומה בקרב
החברים השמרנים של Verein</i>

1385
02:08:43,112 --> 02:08:46,193
<i>כדי לעבור בכוח
ההסרה המיידית</i>

1386
02:08:46,712 --> 02:08:48,832
<i>של "המריחות האנרכיסטיות" של מונק.</i>

1387
02:08:49,952 --> 02:08:53,313
<i>הרוב השמרני
מובל על ידי אנטון פון ורנר</i>

1388
02:08:53,432 --> 02:08:56,792
<i>צייר של חצר ו
סצנות קרב עבור הקייזר.</i>

1389
02:08:56,912 --> 02:08:59,832
<i>פון ורנר, הותקף בחריפות
על ידי הליברלים</i>

1390
02:09:00,193 --> 02:09:03,112
<i>אשר מתייחסים אליו כאל א
צייר "מגפיים ומדים"</i>

1391
02:09:03,992 --> 02:09:07,192
<i>מעודד את ההסרה
של "Schmiererei" של מונק.</i>

1392
02:09:11,392 --> 02:09:14,072
הזבל הזה לא שייך לכאן.

1393
02:09:22,792 --> 02:09:24,352
<i>נגד השמרנים הללו</i>

1394
02:09:25,112 --> 02:09:27,712
<i>הוא הקוקוס הקטן של אמנים ליברליים</i>

1395
02:09:27,832 --> 02:09:31,272
<i>ביניהם לודוויג קנאוס
שמתווכחים</i>

1396
02:09:31,472 --> 02:09:34,873
<i>לא כל כך עבור Munch's
חופש הביטוי</i>

1397
02:09:34,992 --> 02:09:38,993
<i>בניגוד לאי-נכונות החברתית
של האקדמיה של ברלין</i>

1398
02:09:39,112 --> 02:09:41,992
<i>על זריקת אורח מוזמן.</i>

1399
02:09:46,872 --> 02:09:49,912
<i>בין דיווחים
של פעילות אנרכיסטית בפריז</i>

1400
02:09:50,032 --> 02:09:52,713
<i>ועלייה במסי בירה בבוואריה</i>

1401
02:09:53,032 --> 02:09:56,392
<i>כותרת העיתונים הגרמניים
"המאבק המתרחש</i>

1402
02:09:56,672 --> 02:09:58,032
<i>בתוך Verein."</i>

1403
02:10:05,352 --> 02:10:07,592
אנחנו חייבים להיות מאוחדים
על בסיס אובייקטיבי.

1404
02:10:08,272 --> 02:10:10,312
זה שטויות! לא!

1405
02:10:10,992 --> 02:10:13,712
אנו נפרוש מהאגודה

1406
02:10:13,912 --> 02:10:16,592
אם התערוכה תיסגר.

1407
02:10:18,672 --> 02:10:21,392
<i>ב-11 בנובמבר,
נשיאת גוש שמרני</i>

1408
02:10:21,672 --> 02:10:24,673
<i>הצבעה לסגירת התערוכה</i>

1409
02:10:24,792 --> 02:10:28,832
<i>ומאנצ' מוזמן
להסיר את ה-"Schmiererei."</i> שלו

1410
02:10:29,992 --> 02:10:32,832
<i>The Kunstchronik טוען
Edvard Munch</i>

1411
02:10:32,992 --> 02:10:37,192
<i>עם "אכזריות, גסות רוח
ושפלות הביטוי."</i>

1412
02:10:37,833 --> 02:10:42,312
<i>העיתון הלאומי מאשים
"האיש הזה E. בלאנצ'"</i>

1413
02:10:42,392 --> 02:10:46,832
<i>למכור לעצמו גוף ונפש
לאימפרסיוניסטים הצרפתים.</i>

1414
02:10:48,712 --> 02:10:52,752
<i>אדווארד מאנץ' הגיע
בגרמניה הקיסרית.</i>

1415
02:11:02,192 --> 02:11:06,352
<i>מבקר אחד אפילו קובע
שמונק לא יודע כמעט כלום</i>

1416
02:11:06,472 --> 02:11:08,232
<i>וצריך להציג רק</i>

1417
02:11:08,392 --> 02:11:12,032
<i>אם הוא נמצא בסכנה חמורה
של מוות מרעב.</i>

1418
02:11:16,112 --> 02:11:20,192
הלכתי לרוטונדה לצחוק.

1419
02:11:20,192 --> 02:11:23,832
<i>תיאודור וולף,
עורך ה-Berliner Tageblatt.</i>

1420
02:11:26,792 --> 02:11:29,632
אבל, אלוהים, לא צחקתי.

1421
02:11:30,712 --> 02:11:37,032
מצאתי הרבה מאוד זה היה
מוזר, אפילו מגעיל

1422
02:11:37,792 --> 02:11:42,792
אבל מצאתי גם צלילים כאלה
היו עדינים, כמעט רגישים מדי.

1423
02:11:44,112 --> 02:11:49,352
חדר חשוך נשטף
עם אור ירח.

1424
02:11:50,592 --> 02:11:52,792
כבישים בודדים.

1425
02:11:53,872 --> 02:11:56,992
הנורבגית החשאית
ליל קיץ.

1426
02:11:58,352 --> 02:12:03,352
הרגשתי כאילו שמעתי
נשימתם של אנשים מלנכוליים

1427
02:12:03,472 --> 02:12:06,032
נאבקים בבעיות שלהם.

1428
02:12:06,792 --> 02:12:09,432
שום קול לא יצא מהשדיים שלהם.

1429
02:12:09,832 --> 02:12:12,672
הם ישבו לבד ליד החוף.

1430
02:12:13,312 --> 02:12:15,232
אלוהים, לא צחקתי.

1431
02:12:23,912 --> 02:12:27,072
<i>מאנץ', בוחר להיות אמיתי
לחזונו</i>

1432
02:12:27,192 --> 02:12:30,192
<i>צייר את העננים
מעל פיורד כריסטיאניה</i>

1433
02:12:30,352 --> 02:12:32,672
<i>כפי שראה והרגיש אותם.</i>

1434
02:12:33,392 --> 02:12:37,232
<i>הוא טוען שאם הוא חווה
עננים כדם</i>

1435
02:12:37,392 --> 02:12:39,312
<i>במהלך מצב רוח נסער</i>

1436
02:12:39,472 --> 02:12:42,272
<i>אז ככה
הוא צריך לצייר אותם.</i>

1437
02:12:53,232 --> 02:12:56,792
<i>מלווה בשלו
"Schmiererei אנרכיסטי"</i>

1438
02:12:56,952 --> 02:12:59,712
<i>אדווארד מאנץ' עובר לגור
החדר של מלון</i>

1439
02:12:59,832 --> 02:13:02,072
<i>בשרלוטנבורג
מחוז ברלין.</i>

1440
02:13:03,312 --> 02:13:07,152
<i>זכרונות ותמונות
מאוחסן למעלה מ-20 שנה</i>

1441
02:13:07,272 --> 02:13:09,312
<i>עומדים לפרוץ.</i>

1442
02:13:10,192 --> 02:13:13,912
<i>כל מה שצריך
הוא זרז אחרון אחד.</i>

1443
02:13:14,992 --> 02:13:17,952
<i>בפינת נויה וילהלםשטראסה
ואונטר דן לינדן</i>

1444
02:13:18,072 --> 02:13:21,832
<i>הוא בית מרזח, המשרת
למעלה מתשע מאות מיני משקאות חריפים</i>

1445
02:13:21,992 --> 02:13:24,112
<i>וזכה לכינוי "החזיר השחור"</i>

1446
02:13:24,392 --> 02:13:26,192
<i>מקום מפגש לסופרים.</i>

1447
02:13:26,352 --> 02:13:30,112
<i>ביניהם, המתגוררים כעת בברלין,
אוגוסט סטרינדברג</i>

1448
02:13:30,192 --> 02:13:34,432
<i>מי מחזיק בבית המשפט ב"החזיר השחור",
איפה, כדברי היסטוריון</i>

1449
02:13:34,752 --> 02:13:38,912
<i>"הוא למעשה אטרקציה תיירותית
עבור האינטליגנציה."</i>

1450
02:13:40,152 --> 02:13:41,952
<i>לורה מרהולם, עיתונאית</i>

1451
02:13:42,072 --> 02:13:45,352
<i>אשר עם בעלה נתנה
סיוע כספי לסטרינדברג</i>

1452
02:13:45,672 --> 02:13:50,152
<i>מקור לטינה גוברת כלפי ה
סלבריטי שוודי מוכת עוני.</i>

1453
02:13:50,352 --> 02:13:52,672
<i>עם סטרינדברג בחדר הזה</i>

1454
02:13:52,752 --> 02:13:56,232
<i>הם סקנדינבים רבים
כמו שיש גרמנים.</i>

1455
02:13:57,312 --> 02:14:01,072
<i>כריסטאן קרוהג, שליווה
אשתו אודה לברלין</i>

1456
02:14:01,192 --> 02:14:03,392
<i>שם הוא צופה
פרשיית האהבה העזה שלה</i>

1457
02:14:03,912 --> 02:14:06,991
<i>עם הסופר הנורבגי
גונאר הייברג.</i>

1458
02:14:07,992 --> 02:14:12,392
<i>סיגbjørn אובסטפלדר ו,
לידו, Bengt Lidforss</i>

1459
02:14:13,112 --> 02:14:14,671
<i>סטודנט שוודי לבוטניקה</i>

1460
02:14:14,792 --> 02:14:17,992
<i>מאורס לאחרונה
לילדה בת 12.</i>

1461
02:14:18,992 --> 02:14:22,392
<i>הרמן שליטגן,
צייר וחרט.</i>

1462
02:14:23,952 --> 02:14:26,352
<i> בחדר הזה, מרכז
של הסערה הספרותית</i>

1463
02:14:26,432 --> 02:14:28,232
<i>כלומר לטאטא את אירופה</i>

1464
02:14:28,472 --> 02:14:31,792
<i>הם אלה שכבר עשו זאת
דחה את הנטורליזם</i>

1465
02:14:31,912 --> 02:14:34,912
<i>מי שמחפשים כעת
אמצעי אמנותי או ספרותי</i>

1466
02:14:35,032 --> 02:14:38,312
<i>של הצגת הפנים
מאקרוקוסמוס של הנשמה</i>

1467
02:14:39,072 --> 02:14:42,312
<i>מציץ לתוך
התהום האפלה ביותר של האדם.</i>

1468
02:14:42,472 --> 02:14:44,672
<i>כאן, במילותיו של היסטוריון</i>

1469
02:14:44,792 --> 02:14:48,792
<i>רעיונות מחליפים ידיים
"מהיר יותר ממאהבות."</i>

1470
02:14:48,912 --> 02:14:52,272
<i>כאן ניזונים הכותבים
גאון הסטקטו בקרבם</i>

1471
02:14:53,392 --> 02:14:57,191
<i>אוגוסט סטרינדברג,
בגלות עצמית משבדיה</i>

1472
02:14:57,312 --> 02:15:00,071
<i>שבו הוא נידון
כמגדף</i>

1473
02:15:00,192 --> 02:15:03,832
<i>שם צועקים אנשי חינוך
לדיכוי ספריו</i>

1474
02:15:03,992 --> 02:15:07,792
<i>והיכן יורקים עליו
על ידי הורים ברחובות.</i>

1475
02:15:08,192 --> 02:15:10,832
<i>בתוך החדר הזה, הכל נדון:</i>

1476
02:15:10,992 --> 02:15:15,312
<i>אמנות, קסם שחור, רוחניות,
הפילוסופיה של ניטשה</i>

1477
02:15:15,831 --> 02:15:18,952
<i>העבודה האירוטית של
התחרט הבלגי, פליסיאן ראפס</i>

1478
02:15:19,072 --> 02:15:23,912
<i>כגון Thevery ו
זנות שולטת בעולם.</i>

1479
02:15:26,792 --> 02:15:30,832
<i>ריצ'רד דהמל, כותב כעת
מחזור שירים על מין</i>

1480
02:15:30,952 --> 02:15:35,912
<i>מטרתם להעלות אהבה מינית
לרמת המיסטיקה הדתית</i>

1481
02:15:36,032 --> 02:15:37,392
<i>בקרוב יועמד לדין</i>

1482
02:15:37,832 --> 02:15:41,792
<i>בגלל התיאור שלו
של נזירה מאוננת.</i>

1483
02:15:42,472 --> 02:15:44,152
<i>סטניסלב פשיביסבסקי,</i>

1484
02:15:44,272 --> 02:15:47,032
<i>סופר פולני-גרמני
וסטודנט לרפואה</i>

1485
02:15:47,192 --> 02:15:51,392
<i>מעורבים בתורת הנסתר,
לומד שטניזם</i>

1486
02:15:51,952 --> 02:15:55,232
<i>שכתב מחדש את הפתיחה
של בשורת יוחנן הקדוש לקרוא:</i>

1487
02:15:55,392 --> 02:15:58,112
<i>"בהתחלה היה סקס..."</i>

1488
02:16:04,752 --> 02:16:06,392
<i>ואדוורד מאנץ'</i>

1489
02:16:06,472 --> 02:16:09,191
<i>מפורסם בן לילה
כמרכז סערה</i>

1490
02:16:09,272 --> 02:16:13,232
<i>זה הרעיד את עולם האמנות הגרמני
עד היסודות שלה.</i>

1491
02:16:13,392 --> 02:16:18,832
<i>כבר הוא קיבל הזמנות
להציג בדיסלדורף ובקלן</i>

1492
02:16:19,191 --> 02:16:22,272
<i>והתגברו עליו
מאת האינטלקטואלים של ברלין</i>

1493
02:16:22,392 --> 02:16:25,791
<i>ליצור את ביתו כאן בגרמניה.</i>

1494
02:16:43,471 --> 02:16:45,192
<i>מכל הגברים בחדר הזה</i>

1495
02:16:45,352 --> 02:16:49,312
<i>שניים יהיו בעלי האפקט הבולט ביותר
על עבודתו של אדוארד מונק.</i>

1496
02:16:50,232 --> 02:16:53,952
<i>סטניסלב פשיביסבסקי
מי יאמין בזה אחר כך</i>

1497
02:16:54,152 --> 02:16:56,152
<i>הפירוש הנלהב שלו
של שופן</i>

1498
02:16:56,231 --> 02:16:59,152
<i>יהיה יותר משמעות
לספרות גרמנית</i>

1499
02:16:59,352 --> 02:17:00,712
<i>מכל כתיבתו</i>

1500
02:17:00,832 --> 02:17:03,472
<i>ואוגוסט סטרינדברג, גרוש</i>

1501
02:17:03,791 --> 02:17:06,192
<i>נפרד מהילדים
הוא מעריץ</i>

1502
02:17:06,312 --> 02:17:09,832
<i>מי מציג את "החזיר השחור"
עם קרידו משולש:</i>

1503
02:17:10,231 --> 02:17:12,151
<i>אשה הנחותה</i>

1504
02:17:12,352 --> 02:17:14,071
<i>אשה את הזונה</i>

1505
02:17:14,312 --> 02:17:17,672
<i>אשה הערפד שמחליש הגבר.</i>

1506
02:17:28,471 --> 02:17:34,832
יש ציורים בכל מקום
בחדר המלון של מונק,

1507
02:17:35,591 --> 02:17:39,991
על הספה, על הארון
ועל כל הכיסאות,

1508
02:17:40,712 --> 02:17:45,152
אפילו על הכיריים
ועל הכיור.

1509
02:18:04,752 --> 02:18:09,032
<i>בין הקבוצה ב"החזיר השחור"
הוא בעלה של לורה מרהולם</i>

1510
02:18:09,191 --> 02:18:11,352
<i>המשוררת השוודית, אולה הנסון</i>

1511
02:18:11,872 --> 02:18:15,872
<i>אשר נאלץ לעזוב את ארצו
בעקבות התגובה לפרסומו</i>

1512
02:18:16,272 --> 02:18:18,312
<i>של אוסף סיפורים קצרים</i>

1513
02:18:18,671 --> 02:18:22,791
<i>מתאר את פיצול האדם
חיי מין רגשיים.</i>

1514
02:18:24,912 --> 02:18:29,071
<i>אולה הנסון אומרת את זה למאנץ'
הוא סובל מפחד חיים</i>

1515
02:18:29,392 --> 02:18:30,991
<i>רואה כל הזמן את "מוות...</i>

1516
02:18:32,391 --> 02:18:35,192
<i>עוקב אחריו כמו הצל שלו."</i>

1517
02:18:35,432 --> 02:18:38,752
אני מאמין מעט במאבק שלך

1518
02:18:38,951 --> 02:18:40,591
למען אמנציפציה.

1519
02:18:41,472 --> 02:18:46,111
השוויון שאליו אתה שואף
זה אומר שחתכתי את איבר המין שלי

1520
02:18:46,272 --> 02:18:49,391
ואתה מכניס את זה לעצמך
ואז כולנו שווים.

1521
02:18:55,192 --> 02:18:57,712
כרגע כל הנשים שונאות בודהות,

1522
02:18:57,871 --> 02:19:00,631
שונא ומשפיל אותם,

1523
02:19:00,872 --> 02:19:05,831
בידיעה טובה שהם יעשו זאת
לעולם לא הופכים לבודהות.

1524
02:19:12,991 --> 02:19:18,392
<i>Dagny Juel, בת 26, בתו של
רופא מדינה נורבגית</i>

1525
02:19:18,471 --> 02:19:20,992
<i>מי הגיע לברלין
ללמוד פסנתר</i>

1526
02:19:21,152 --> 02:19:23,752
<i>ומי הוצג
ל"החזיר השחור"</i>

1527
02:19:23,872 --> 02:19:26,711
<i>על ידי ידידת המשפחה שלה,
Edvard Munch.</i>

1528
02:19:30,192 --> 02:19:34,272
מצד שני, היא מרגישה
סוג של אהדה אינסטינקטיבית

1529
02:19:34,391 --> 02:19:39,112
עבור קבצנים, רברבנים,
שקרנים וכלבים,

1530
02:19:39,311 --> 02:19:40,752
מרובים במיוחד.

1531
02:19:43,311 --> 02:19:47,032
<i>תחת עיניו של פשיביסבסקי
שמאוהב בה</i>

1532
02:19:47,192 --> 02:19:50,431
<i>Dagny Juel הופכת כעת
המאהבת של אדוארד מאנץ'.</i>

1533
02:19:51,152 --> 02:19:54,791
להיות נשוי זו הדרך היחידה
נשים צריכות לשרוד.

1534
02:19:54,992 --> 02:19:59,071
אתה פשוט לא יכול להתקיים
בלי גבר.

1535
02:20:01,472 --> 02:20:04,512
אם נעזוב אותך,
אתה נופל כמו תשע פינים.

1536
02:20:09,432 --> 02:20:10,672
אתה רוצה את הנשים

1537
02:20:10,831 --> 02:20:12,272
הוגש לך.

1538
02:20:14,431 --> 02:20:17,311
אני יכול להסתדר
איתם או בלעדיהם.

1539
02:20:17,431 --> 02:20:19,672
- אתה בטוח?
- בהחלט.

1540
02:20:20,591 --> 02:20:23,392
למה יש אישה
אז לידך?

1541
02:20:51,672 --> 02:20:54,751
<i>בזמן הזה, אדוארד מונק
מתחיל לסבול</i>

1542
02:20:54,911 --> 02:20:56,472
<i>מאגורפוביה,</i>

1543
02:20:56,872 --> 02:20:59,232
<i>פחד משטחים פתוחים.</i>

1544
02:21:01,191 --> 02:21:05,112
<i>הוא הולך קרוב לקירות
ומפחד לחצות ריבוע פתוח.</i>

1545
02:21:08,431 --> 02:21:10,152
אני עושה כרצוני.

1546
02:21:16,391 --> 02:21:18,392
<i>שנת 1893.</i>

1547
02:21:18,871 --> 02:21:21,191
<i>יש שביתה כללית בבלגיה</i>

1548
02:21:21,312 --> 02:21:24,432
<i>התפרעויות חמורות
דוכא על ידי המשטרה.</i>

1549
02:21:24,992 --> 02:21:27,231
<i>הרמן גרינג נולד.</i>

1550
02:21:27,391 --> 02:21:30,671
<i>ופיטר אילג'יץ' צ'ייקובסקי מת.</i>

1551
02:21:32,311 --> 02:21:34,992
לא שמץ מסורת אמנותית

1552
02:21:35,191 --> 02:21:39,552
או זיקה עם
אידיאלים אמנותיים מקובלים

1553
02:21:39,792 --> 02:21:44,432
ניתן למצוא ב-Bunch
או עמיתיו.

1554
02:21:50,271 --> 02:21:53,191
<i>כאן, בגרמניה
של הקייזר וילהלם השני</i>

1555
02:21:53,392 --> 02:21:57,792
<i>אדווארד מאנץ' מתחיל לעבוד על
תמונה סובייקטיבית של אישה עירומה</i>

1556
02:21:58,231 --> 02:22:02,751
<i>נראה מנקודת המבט של
בן זוגה בקיום יחסי מין.</i>

1557
02:22:02,952 --> 02:22:06,471
<i>מסביב לראשה,
הילה של מדונה.</i>

1558
02:22:07,792 --> 02:22:10,711
<i>עבור הדגם החיצוני שלו,
Munch משתמש ב-Dagny Juel.</i>

1559
02:22:13,991 --> 02:22:15,192
<i>Dagny Juel...</i>

1560
02:22:15,791 --> 02:22:18,111
<i>תואר על ידי סטרינדברג כ...</i>

1561
02:22:18,271 --> 02:22:22,872
<i>"גבוה, רזה, מחורבן
ממשקאות חריפים ושעות מאוחרות</i>

1562
02:22:23,351 --> 02:22:28,431
<i>"מדבר בקול מושך
נשבר כאילו בדמעות שנבלעו</i>

1563
02:22:29,192 --> 02:22:34,191
<i>"עם דמות של מדונה ו
צחוק שהוציא אנשים מדעתם."</i>

1564
02:22:41,191 --> 02:22:43,391
<i>סטרינדברג שוחח עם Munch</i>

1565
02:22:43,712 --> 02:22:47,392
<i>פחד ותיעוב
על הרעיון של הזרע שלו</i>

1566
02:22:47,672 --> 02:22:50,391
<i>בא במגע עם
זרע של גבר אחר</i>

1567
02:22:50,751 --> 02:22:53,671
<i>בנרתיק
של המאהבת המשותפת שלהם.</i>

1568
02:22:53,872 --> 02:22:56,911
<i>הוא מאמין שהפגישה הזו
של מוטות דומים</i>

1569
02:22:57,191 --> 02:22:59,791
<i>מגע חושני עם זכר אחר</i>

1570
02:22:59,951 --> 02:23:02,191
<i>זה כל כך בלתי נסבל ונורא</i>

1571
02:23:02,752 --> 02:23:07,152
<i>שהגבר הרגיל יעשה לעתים קרובות
אפילו מעדיפים את המוות.</i>

1572
02:23:11,911 --> 02:23:16,072
"אני רץ הלאה. אני מלא
עם ייסורים הולכים וגוברים.

1573
02:23:16,431 --> 02:23:19,871
"אף אחד לא מדבר אחד עם השני.
אף אחד לא מחייך אחד לשני.

1574
02:23:20,031 --> 02:23:22,272
"הם ממהרים כאילו מוצפים."

1575
02:23:30,551 --> 02:23:33,711
אז קשה להבדיל
צורה אנושית

1576
02:23:33,792 --> 02:23:38,191
או אפילו לקבוע
טבעו של חפץ בכלל.

1577
02:23:46,151 --> 02:23:48,391
אבל הוא היה כל כך מפוחד.

1578
02:23:49,471 --> 02:23:51,911
הוא הרגיש את הדם זורם
דרך החזה שלו.

1579
02:23:54,391 --> 02:23:55,992
<i>1893.</i>

1580
02:23:56,191 --> 02:24:00,311
<i>חשבון צבאי מגדיל את הגודל
של הכוחות המזוינים הגרמניים.</i>

1581
02:24:01,111 --> 02:24:06,272
<i>פצצה אנרכיסטית מתפוצצת פנימה
לשכת הסגנים של פריז.</i>

1582
02:24:07,951 --> 02:24:12,231
כשהוא נשם זה הרגיש כאילו
החזה שלו השתחרר

1583
02:24:12,992 --> 02:24:16,552
וכל דמו נשפך
דרך הפה שלו.

1584
02:24:20,591 --> 02:24:22,511
ישוע המשיח!

1585
02:24:25,391 --> 02:24:29,712
<i>סטרינדברג הצטלמה למאנץ'
השאלה "מהי קנאה?"</i>

1586
02:24:30,911 --> 02:24:32,872
<i>וענה</i>

1587
02:24:33,271 --> 02:24:36,151
<i>"קנאה היא לא
הפחד לאבד</i>

1588
02:24:36,271 --> 02:24:38,951
<i>"אבל הפחד מהתחלקות."</i>

1589
02:24:41,392 --> 02:24:43,032
<i>Przybyszewski מרגיש אחרת.</i>

1590
02:24:43,432 --> 02:24:47,191
<i>הוא מאמין שאין אדם
צריך להחזיק בן אדם אחר</i>

1591
02:24:47,272 --> 02:24:50,471
<i>ואף הציע את המפתח
מדירתו לסטרינדברג</i>

1592
02:24:50,911 --> 02:24:55,232
<i>כדי שיוכל להיעזר
אשתו החמות של פשיביסבסקי.</i>

1593
02:24:55,991 --> 02:24:58,191
<i>סטרינדברג דחה.</i>

1594
02:25:00,992 --> 02:25:02,391
<i>Przybyszewski מספרת ל-Munch</i>

1595
02:25:02,751 --> 02:25:06,191
<i>שהוא מאמין במין
להיות החומר הבסיסי של החיים</i>

1596
02:25:06,391 --> 02:25:09,191
<i>והמהות הפנימית
של אינדיבידואליות</i>

1597
02:25:09,311 --> 02:25:13,671
<i>היוצר תמיד, המשתנה
וההרסני.</i>

1598
02:25:14,191 --> 02:25:17,671
<i>סקס יצר את המוח,
אומר פשיביסבסקי</i>

1599
02:25:17,951 --> 02:25:21,191
<i>אבל ביניהם יהיה
תמיד תהיה קרב מתמיד</i>

1600
02:25:21,351 --> 02:25:25,791
<i>שזה יוביל בהכרח
למוות ולחורבן.</i>

1601
02:25:29,311 --> 02:25:32,832
<i>בעוד שלוש שנים, בשנת 1896</i>

1602
02:25:33,391 --> 02:25:37,431
<i>דאגני ג'ואל, מלווה
מאת סטניסלב פשיביסבסקי</i>

1603
02:25:38,151 --> 02:25:43,071
<i>יסע לעיר הרוסית
של טיפליס להיפגש עם מאהב</i>

1604
02:25:43,792 --> 02:25:46,311
<i>מי יירה בה בראש</i>

1605
02:25:46,672 --> 02:25:49,391
<i>ואז עצמו התאבד.</i>

1606
02:25:56,871 --> 02:25:59,351
אני מרגיש יותר טוב עכשיו.

1607
02:25:59,631 --> 02:26:01,831
אפשר להסתכל מהחלון?

1608
02:26:08,271 --> 02:26:11,031
<i>עבודה בו זמנית
על נושאים של אהבה</i>

1609
02:26:11,191 --> 02:26:13,911
<i>כאב, ייאוש ומוות</i>

1610
02:26:14,471 --> 02:26:17,711
<i>מחפש את החמקמק מתמיד
פתרון אמנותי</i>

1611
02:26:17,831 --> 02:26:20,151
<i>לביטוי רגשותיו</i>

1612
02:26:20,711 --> 02:26:23,751
<i>אדווארד מאנץ' פונה כעת לטמפרה,</i>

1613
02:26:24,071 --> 02:26:27,391
<i>שימוש בחלבון ביצה
לחספוס את איכות השמן</i>

1614
02:26:27,711 --> 02:26:30,231
<i>כדי לשטח ולצמצם את התמונה.</i>

1615
02:26:30,832 --> 02:26:34,791
<i>הוא מתחיל בד חדש
המתאר את מות אחותו</i>

1616
02:26:34,911 --> 02:26:40,071
<i>אחד מסדרה להתמודד עם
צער ובידוד של משפחתו...</i>

1617
02:26:40,951 --> 02:26:41,952
<i>של עצמו.</i>

1618
02:26:46,671 --> 02:26:49,191
אלוהים יברך אותך, ילד שלי.

1619
02:26:50,751 --> 02:26:55,112
<i>מאנץ' מתאר את עצמו,
אחיו ואחיותיו</i>

1620
02:26:55,231 --> 02:27:00,391
<i>בגיל שבו היו האירועים האלה
התרחשו בהווה.</i>

1621
02:27:06,311 --> 02:27:10,071
- משהו לשתות?
כן, בבקשה.

1622
02:27:39,991 --> 02:27:41,991
יש לכם חדר נחמד במלון?

1623
02:28:08,991 --> 02:28:11,351
מה אתה חושב על הבנות?

1624
02:28:18,551 --> 02:28:20,751
אולי תרצה בחורה שמנמנה?

1625
02:28:27,791 --> 02:28:28,871
בצוואתה

1626
02:28:29,071 --> 02:28:30,791
שאלה אותנו אמא

1627
02:28:31,431 --> 02:28:35,431
להיות טוב

1628
02:28:36,591 --> 02:28:38,631
ולאהוב את ישוע.

1629
02:28:40,951 --> 02:28:43,831
כולנו היינו צריכים להבטיח לה

1630
02:28:44,071 --> 02:28:48,591
שנמשיך
להאמין בישוע.

1631
02:28:48,871 --> 02:28:50,911
אני כל כך אוהב את החושך.

1632
02:28:57,271 --> 02:29:02,031
<i>מאנץ' מצייר את המדונה שלו
מה שהוא מכנה "חיוך של גופה"...</i>

1633
02:29:02,751 --> 02:29:04,751
<i>רגע ההתעברות.</i>

1634
02:29:04,831 --> 02:29:07,791
<i>"החיים לוחצים את יד המוות."</i>

1635
02:29:21,711 --> 02:29:25,591
האם זה כל הלילה
או רק חצי שעה?

1636
02:29:28,191 --> 02:29:29,271
הלילה.

1637
02:29:29,471 --> 02:29:31,471
30 מארק, בבקשה.

1638
02:29:32,151 --> 02:29:34,831
<i>בזמן מסוים בתקופה זו,
סטרינדברג</i>

1639
02:29:34,991 --> 02:29:38,431
<i>מי מחזר עכשיו
אישה אוסטרית המתגוררת בברלין</i>

1640
02:29:38,791 --> 02:29:41,471
<i>לוקח את דאגני ג'ואל כמאהבת שלו.</i>

1641
02:29:41,911 --> 02:29:46,391
<i>מתייחס לעצמו כ"אנדרסון",
הוא כותב בהערותיו:</i>

1642
02:29:46,791 --> 02:29:51,711
<i>"אנדרסון משחרר אותה מה
חרדה מאורח חיים לא מסודר.</i>

1643
02:29:51,871 --> 02:29:54,831
<i>"הלחיים החלולות מלאות
עם דם לוהט.</i>

1644
02:29:54,991 --> 02:29:57,951
<i>"היוצר מעריץ את היצירה שלו.</i>

1645
02:29:58,071 --> 02:30:03,191
<i>"מתעלמים מהצייר
ומקבל זאת ללא מחאה."</i>

1646
02:30:06,031 --> 02:30:07,831
טוב שיש לך זמן.

1647
02:30:10,111 --> 02:30:11,991
זה הרבה יותר טוב.

1648
02:30:20,191 --> 02:30:21,431
תודה לך.

1649
02:31:07,231 --> 02:31:11,751
"נשיקה, נשיקה היא לא חטא."

1650
02:31:28,351 --> 02:31:31,111
<i>Munch מתחיל לעבוד על בד</i>

1651
02:31:31,231 --> 02:31:35,111
<i>מראה אישה רכונה
צוואר של אדם מוחלש.</i>

1652
02:31:35,951 --> 02:31:40,191
<i>הוא אומר על הציור הזה
"במציאות, כל מה שזה</i>

1653
02:31:40,390 --> 02:31:44,791
<i>"היא אישה מנשקת גבר
על העורף."</i>

1654
02:31:45,231 --> 02:31:48,391
<i>הוא קורא לציור
אהבה וכאב.</i>

1655
02:31:49,430 --> 02:31:53,071
<i>אבל לפרשיביסבסקי,
העבודה מתארת אישה</i>

1656
02:31:53,191 --> 02:31:55,791
<i>שואב את הכוח מגבר.</i>

1657
02:31:56,111 --> 02:31:59,191
<i>הוא שם מחדש את הכותרת של הציור
הערפד.</i>

1658
02:31:59,951 --> 02:32:03,071
<i>Munch נותן לכותר החדש להישאר.</i>

1659
02:32:13,990 --> 02:32:15,831
אני צריך אותך.

1660
02:32:18,671 --> 02:32:21,071
<i>האישה המכונה גברת הייברג</i>

1661
02:32:21,191 --> 02:32:25,311
<i>מתגרשת מבעלה
ב-4 באפריל 1891</i>

1662
02:32:25,991 --> 02:32:28,110
<i>ומתחתן שוב כעבור חודש.</i>

1663
02:32:28,871 --> 02:32:34,191
<i>בעלה לשעבר, הרופא,
מת זמן קצר לאחר מכן.</i>

1664
02:32:37,310 --> 02:32:38,351
ובכן, סטרינדברג?

1665
02:32:38,471 --> 02:32:42,031
על מה אתה חושב
אהבה ונישואים?

1666
02:32:42,591 --> 02:32:45,270
האם הכרת אהבה בנישואין?

1667
02:32:47,511 --> 02:32:52,151
אני לא יכול לראות את הילדים שלי.
- אתה מתגעגע לילדים שלך?

1668
02:32:53,791 --> 02:32:57,831
- כן, מאוד.
- זאת אהבה?

1669
02:33:01,590 --> 02:33:04,071
כל הנשים זונות מחורבנות.

1670
02:33:10,711 --> 02:33:12,311
<i>פברואר 1893.</i>

1671
02:33:12,871 --> 02:33:15,071
<i>Edvard Munch נמצא בקופנהגן.</i>

1672
02:33:15,191 --> 02:33:18,271
<i>החשיפה הראשונה של עבודתו
בדנמרק.</i>

1673
02:33:18,431 --> 02:33:20,910
<i>זו התערוכה ה-15 שלו.</i>

1674
02:33:24,791 --> 02:33:26,830
<i>Munch מנצל את ההזדמנות כדי ללמוד</i>

1675
02:33:27,111 --> 02:33:30,271
<i>השפעת הציורים שלו
ממוקמים אחד ליד השני</i>

1676
02:33:30,471 --> 02:33:33,191
<i>בסדר של
הנושא המתפתח שלהם</i>

1677
02:33:33,311 --> 02:33:34,831
<i>בינתיים הוא מתכנן</i>

1678
02:33:34,991 --> 02:33:36,351
<i>ועובד על</i>

1679
02:33:36,471 --> 02:33:40,751
<i>מחזור שלם של ציורים
שיקשרו יחד</i>

1680
02:33:40,911 --> 02:33:44,151
<i>אפריז של חיים,
כפי שמונק מכנה זאת</i>

1681
02:33:44,271 --> 02:33:46,871
<i>לגלות את עצם המשמעות</i>

1682
02:33:47,031 --> 02:33:49,430
<i>של הטבע והקיום.</i>

1683
02:33:50,351 --> 02:33:52,951
זה כל כך רגוע.

1684
02:33:57,911 --> 02:33:59,391
אפשר לנשק אותך?

1685
02:34:09,391 --> 02:34:11,670
<i>מאנץ' חוזר לברלין.</i>

1686
02:34:12,031 --> 02:34:15,230
<i> המבקרים הדנים מהדהדים
הנורבגים והגרמנים:</i>

1687
02:34:16,151 --> 02:34:19,231
<i>"חלק מהתמונות
גרועים להחריד."</i>

1688
02:34:19,431 --> 02:34:22,471
<i>"יש מעט תקווה לכך
כישרונו של האמן יתפתח."</i>

1689
02:34:22,591 --> 02:34:24,631
אתה ישן יותר טוב עכשיו?

1690
02:34:27,231 --> 02:34:30,990
<i>"המחלה כמעט
בהחלט חשוכת מרפא."</i>

1691
02:34:52,711 --> 02:35:01,151
ביום ראשון האחרון אבא ואני
עלה ליברובאקן לכנסייה

1692
02:35:02,591 --> 02:35:09,471
אני זוכר שאמרתי,
"אתה מאוד דומה לאדוורד היום."

1693
02:35:11,911 --> 02:35:16,151
"אני?" הוא ענה בשמחה
ויישר את עצמו.

1694
02:35:16,991 --> 02:35:20,431
תראה ממה קניתי
Helgelandsmoen, Edvard.

1695
02:35:23,830 --> 02:35:27,311
זה יין? זה לא נראה
טוב מאוד.

1696
02:35:38,671 --> 02:35:43,351
כשהוא חוזר הביתה בלילה,
לעתים קרובות הוא מתחיל לצייר

1697
02:35:43,990 --> 02:35:49,590
ואם תבקר אותו בבוקר,
אתה עלול למעוד על פלטה

1698
02:35:49,710 --> 02:35:54,510
וציור חדש
באיזו עמדה מטורפת.

1699
02:35:55,750 --> 02:35:59,791
<i>עד תחילת האביב
סטרינדברג כותב על דאגני יואל:</i>

1700
02:36:00,391 --> 02:36:03,710
<i>"כשהניצוץ זינק
והזרמים מנוטרלים</i>

1701
02:36:03,870 --> 02:36:06,431
<i>"הוא מגלה שהיא מכוערת.</i>

1702
02:36:06,911 --> 02:36:09,791
<i>"כשהוא נזכר
איך היא הציעה את עצמה</i>

1703
02:36:09,951 --> 02:36:12,991
<i>"הוא המום
על ידי סלידה מגופה."</i>

1704
02:36:13,111 --> 02:36:19,111
ידעת איך סבלתי?
הבנת למה קשה לי?

1705
02:36:20,791 --> 02:36:25,351
לא הייתי עצמי.
היא הייתה בתוכי, בדם שלי.

1706
02:36:28,071 --> 02:36:31,430
אינגר הבטיחה לכולנו

1707
02:36:32,110 --> 02:36:33,951
שנהיה נאמנים לאלוהים.

1708
02:36:39,191 --> 02:36:42,950
<i>סטרינדברג מציע תחילה את דאגני ג'ואל
לתלמיד לידפורס</i>

1709
02:36:43,070 --> 02:36:45,231
<i>שידוע שהוא מאוהב בה.</i>

1710
02:36:45,390 --> 02:36:48,870
<i>אבל לידפורס אומר לסטרינדברג
שאינו יכול לקבל.</i>

1711
02:36:49,191 --> 02:36:51,430
<i>הוא סובל מעגבת.</i>

1712
02:37:00,390 --> 02:37:03,670
<i>סטרינדברג פונה אל
האלטרנטיבה הבאה שלו</i>

1713
02:37:03,831 --> 02:37:07,311
<i>דוקטור לודוויג שליך,
הרגל של החזיר השחור.</i>

1714
02:37:07,711 --> 02:37:09,990
<i>שלייך מקבל.</i>

1715
02:37:10,551 --> 02:37:11,910
גבר לא יכול לחיות

1716
02:37:12,071 --> 02:37:15,870
יותר משלוש או ארבע שנים
עם אותה אישה.

1717
02:37:16,311 --> 02:37:21,111
חייבים לגלות תגליות חדשות.

1718
02:37:21,510 --> 02:37:28,151
אם אנחנו אוהבים אחד, אנחנו לא יכולים לאהוב
רבים בו זמנית?

1719
02:37:28,630 --> 02:37:30,430
אתה רוצה להיות גברים,

1720
02:37:30,670 --> 02:37:32,030
לא בני אדם.

1721
02:37:32,190 --> 02:37:34,790
צריך להתאמץ
להיות בן אדם.

1722
02:37:35,750 --> 02:37:39,430
גם גברים וגם נשים
להפיק כוח

1723
02:37:40,191 --> 02:37:42,750
מלהיות מאוחד
מול כולם.

1724
02:37:44,390 --> 02:37:47,071
נשים הפכו להיות
יותר ויותר גברי.

1725
02:37:47,471 --> 02:37:53,071
הם שואפים לאנושות אבל
בכך שהם רואים רק גבריות.

1726
02:38:01,031 --> 02:38:05,390
האם מישהו ניסה לאהוב אישה
שהולך כמו גבר,

1727
02:38:06,151 --> 02:38:10,351
מדבר כמו גבר, זז כמו גבר?

1728
02:38:11,311 --> 02:38:14,670
זה כמו לאהוב גבר
שמתנהגת כמו אישה.

1729
02:38:15,311 --> 02:38:16,431
מַגְעִיל!

1730
02:38:27,710 --> 02:38:30,070
<i>Przybyszewski אומר על הציור הזה:</i>

1731
02:38:30,391 --> 02:38:32,910
<i>"אדם שבור ברוחו</i>

1732
02:38:33,031 --> 02:38:36,271
<i>"על צווארו הפנים
של ערפד נושך."</i>

1733
02:38:36,390 --> 02:38:41,111
<i>"יש משהו נורא שקט,
חסר תשוקה לגבי התמונה הזו.</i>

1734
02:38:55,111 --> 02:38:58,911
<i>"האיש מסתובב סביב סביב,
חסר אונים.</i>

1735
02:38:59,390 --> 02:39:04,031
<i>"הוא לא יכול להיפטר מעצמו
של הערפד הזה ולא של הכאב</i>

1736
02:39:04,190 --> 02:39:09,310
<i>"והאישה תמיד תשב שם,
ינשוך לנצח."</i>

1737
02:39:19,111 --> 02:39:22,190
<i>בבד שלו
מוות בחדר חולים</i>

1738
02:39:22,310 --> 02:39:27,150
<i>מנוגד למפורט, בוהה
פניה של אחותו הצעירה אינגר</i>

1739
02:39:27,670 --> 02:39:29,231
<i>מאנץ' מתאר את עצמו</i>

1740
02:39:29,391 --> 02:39:35,271
<i>הסתובב, בפרופיל,
פניו מסכה ריקה.</i>

1741
02:39:35,551 --> 02:39:39,830
הוא שמח מאוד שאדוארד
קיבל את המלגה.

1742
02:39:40,870 --> 02:39:46,470
אבל הוא הצטער ששכח
לשלוח את התנ"ך של אדוארד.

1743
02:39:48,991 --> 02:39:52,230
כתבתי לאדוורד
להגיד שהוא חייב לקנות אחד.

1744
02:39:54,471 --> 02:39:56,030
<i>בתקופה זו</i>

1745
02:39:56,190 --> 02:40:00,310
<i>כשהוא מצייר את גברת הייברג
עומדת מחוץ לבקתת הקיץ שלה</i>

1746
02:40:00,430 --> 02:40:02,870
<i>הצל שלה מתנשא לגדול</i>

1747
02:40:02,991 --> 02:40:07,990
<i>המתח הנפשי והמיני של
אדוורד מאנץ' נמצא בשיא בלתי נסבל.</i>

1748
02:40:08,471 --> 02:40:11,030
<i>כל הזמן העצבים שלו
נמצאים בנקודת שבירה</i>

1749
02:40:11,191 --> 02:40:14,030
<i>כשהוא נאבק למצוא
הפתרון האמנותי</i>

1750
02:40:14,190 --> 02:40:16,110
<i>להביע את רגשותיו.</i>

1751
02:40:17,791 --> 02:40:22,711
<i>הוא מבודד ממשפחתו,
נפרד לעד מאביו.</i>

1752
02:40:22,830 --> 02:40:25,990
<i>עבודתו נדחית
בארצו שלו.</i>

1753
02:40:26,110 --> 02:40:30,951
<i>הוא מתבונן במאהבת שלו, דאגני ג'ואל,
לעבור מיד ליד.</i>

1754
02:40:31,270 --> 02:40:36,031
<i>מצב הסימפונות שלו מחמיר.
הוא שותה בכבדות.</i>

1755
02:40:36,591 --> 02:40:40,790
זה מסוכן מדי
לחלוק אישה עם גבר אחר.

1756
02:40:40,991 --> 02:40:48,190
אם גבר עולה על אישה
שזה עתה היה עם גבר אחר,

1757
02:40:48,511 --> 02:40:54,790
הזרע של הגבר הקודם ייכנס
האיבר של הגבר שעולה עליה כעת.

1758
02:40:57,350 --> 02:41:02,231
<i>הוא מאמין שהוא משתגע,
שהוא עומד למות.</i>

1759
02:41:30,790 --> 02:41:33,430
<i>הרומן בין דאגני ג'ואל
ולודוויג שליך</i>

1760
02:41:33,750 --> 02:41:37,191
<i>נמשך, שוב, רק שבועיים.</i>

1761
02:41:37,710 --> 02:41:41,830
<i>סטרינדברג מסכים לעזור
שליך העביר את דאגני לאדם אחר</i>

1762
02:41:41,950 --> 02:41:45,790
<i>ועכשיו מציע לה
לסטניסלב פשיביסבסקי.</i>

1763
02:41:45,950 --> 02:41:48,711
<i>סטרינדברג עצמו במצב רוח טוב
בזמן זה.</i>

1764
02:41:48,830 --> 02:41:51,390
<i>הוא עומד לעזוב את ברלין
לנישואיו.</i>

1765
02:41:51,670 --> 02:41:53,791
<i>הוא מצהיר על עצמו שהוא מאוהב</i>

1766
02:41:53,910 --> 02:41:57,150
<i>ושמח להיפטר ממנו
"האישה האומללה DJ."</i>

1767
02:42:10,230 --> 02:42:14,270
אתה מעוות את עצמך!
אתה תמות. מכוער ומסריח.

1768
02:42:15,550 --> 02:42:19,390
ואני, אשתה יין
עם נשים צוהלות.

1769
02:42:20,030 --> 02:42:21,270
אני אצחק

1770
02:42:21,870 --> 02:42:23,431
אפילו יותר!

1771
02:42:28,190 --> 02:42:32,710
<i>בשעה זו בברלין,
נערכת מסיבה ב"החזיר השחור."</i>

1772
02:42:33,470 --> 02:42:39,950
<i>מלווה ברחש הים
אודה קרוהג ומאהב לשעבר של סטרינדברג</i>

1773
02:42:40,110 --> 02:42:45,390
<i>רקדו במרכז החדר
עם זנבות סרטנים מונחים בשיערם.</i>

1774
02:43:14,070 --> 02:43:19,350
<i>עם Sigbjørn Obstfelder,
אדוארד מאנץ' מבקר בקצרה בכריסטיאניה.</i>

1775
02:43:20,190 --> 02:43:22,710
<i>במקביל, בברלין</i>

1776
02:43:22,790 --> 02:43:27,310
<i>דני ג'ואל מתחתנת
סטניסלב פשיביסבסקי.</i>

1777
02:43:42,190 --> 02:43:45,510
זה לא יכול להימשך.
אני לא יכול לסבול יותר.

1778
02:43:50,511 --> 02:43:54,110
רגשות. אין לי רגשות.

1779
02:43:57,390 --> 02:44:02,630
אני מחכה ואז היא באה
ופשוט עובר עם חיוך.

1780
02:44:13,430 --> 02:44:17,030
"אני מסתכל. אני מסתכל על השמים הלבנים.

1781
02:44:17,190 --> 02:44:21,950
"אני מסתכל על העננים האפורים-כחולים.
אני מסתכל על השמש המדממת.

1782
02:44:22,990 --> 02:44:27,271
"אז זה העולם.
זה הבית של כוכבי הלכת.

1783
02:44:28,030 --> 02:44:29,630
"טיפת גשם.

1784
02:44:29,870 --> 02:44:32,390
"אני מסתכל על הבניינים הגבוהים.

1785
02:44:32,510 --> 02:44:36,910
"אני מסתכל על אלף החלונות,
בצריח הכנסייה הרחוק.

1786
02:44:37,390 --> 02:44:41,470
"אז זה העולם.
אז זה הבית של האנושות.

1787
02:44:42,070 --> 02:44:45,750
"העננים האפורים-כחולים מתאספים.
השמש נעלמת.

1788
02:44:46,270 --> 02:44:49,750
"אני מסתכל על ג'נטלמנים לבושים היטב.
אני מסתכל על גבירות מחייכות.

1789
02:44:49,990 --> 02:44:55,030
"אני מסתכל על סוסים נשענים
והעננים האפורים-כחולים הולכים וגדלים.

1790
02:44:55,710 --> 02:44:57,910
"אני מסתכל. אני מסתכל.

1791
02:44:58,430 --> 02:45:02,590
"בטח הגעתי לגלובוס הלא נכון.
הכל כל כך מוזר".

1792
02:45:05,710 --> 02:45:11,190
<i>בסוף 1893, באמצעות פסטל
על בסיס של קרטון</i>

1793
02:45:11,350 --> 02:45:14,830
<i>Edvard Munch יוצר את The Sriek.</i>

1794
02:45:18,230 --> 02:45:22,950
<i>דצמבר 1893. גלריה על
האונטר דן לינדן בברלין.</i>

1795
02:45:23,270 --> 02:45:26,390
<i>התערוכה ה-24 של אדוארד מונק.</i>

1796
02:45:26,750 --> 02:45:30,230
<i>בין העבודות המוצגות
הם 5 מהחיים שלו</i>

1797
02:45:30,390 --> 02:45:33,110
<i>רשום בקטלוג
תחת הכותרת</i>

1798
02:45:33,230 --> 02:45:36,190
<i>מחקרים לסדרה על אהבה.</i>

1799
02:45:36,750 --> 02:45:40,790
הנחתי את הציורים יחד
וזה היה כאילו

1800
02:45:40,990 --> 02:45:43,550
כל אחד היה מחובר לאחר.

1801
02:45:44,990 --> 02:45:52,350
ואז הגיע טון, טון מוזיקלי,
קישור בין התמונות.

1802
02:45:55,590 --> 02:46:01,550
אז, אם מערכת יחסים בין
שני אנשים זה להיות בריא

1803
02:46:01,710 --> 02:46:03,510
ואני חושב שזה יכול להיות כך

1804
02:46:03,750 --> 02:46:05,550
גם אם לא לנצח,

1805
02:46:07,790 --> 02:46:10,990
זה חייב להיות מבוסס על התייחסות הדדית,

1806
02:46:13,430 --> 02:46:15,150
על סובלנות.

1807
02:46:19,790 --> 02:46:24,950
<i>במחלקות של אוסקר קוקושקה,
הצייר האקספרסיוניסטי האוסטרי</i>

1808
02:46:26,190 --> 02:46:30,790
<i>"זה ניתן לאדוורד מאנץ'
בוחן עמוק את המוח</i>

1809
02:46:30,910 --> 02:46:33,990
<i>"כדי לאבחן 'פחד פאניקה'</i>

1810
02:46:34,110 --> 02:46:37,430
<i>"במה שהיה כנראה
התקדמות חברתית."</i>

1811
02:46:45,470 --> 02:46:48,830
<i>חבר אחד מהציבור
כותב בקטלוג שלו</i>

1812
02:46:49,070 --> 02:46:53,430
<i>שהתערוכה היא
"ההונאה הגדולה בעולם.</i>

1813
02:46:54,030 --> 02:46:58,870
<i>"זבל! קח את הכל
לבית המשוגעים!"</i>

1814
02:47:01,429 --> 02:47:04,030
<i>ומאנק עצמו כתב</i>

1815
02:47:04,190 --> 02:47:08,470
<i>בעיפרון בשמים האדומים
של הצווחה</i>

1816
02:47:09,670 --> 02:47:13,390
<i>"אפשר היה רק לצבוע
על ידי משוגע."</i>

1817
02:47:23,950 --> 02:47:25,790
<i>1894.</i>

1818
02:47:26,190 --> 02:47:29,110
<i>קנבס בשם Anxiety.</i>

1819
02:47:30,229 --> 02:47:31,950
<i>הפנים של אדוארד מונק</i>

1820
02:47:32,270 --> 02:47:36,150
<i>סטניסלב פשיביסבסקי
ודאגני ג'ואל.</i>

1821
02:47:36,870 --> 02:47:38,869
<i>כאן, כמו ב"הצווחה"</i>

1822
02:47:38,990 --> 02:47:43,830
<i>הפרט נתון באחיזתו של
משהו הרבה מעבר לשליטתו.</i>

1823
02:48:14,910 --> 02:48:19,030
יש לי חבר שהתחתן.

1824
02:48:19,230 --> 02:48:22,190
אחרי חודשיים הוא היה בלגן!

1825
02:48:22,510 --> 02:48:23,550
כאילו אשתו

1826
02:48:23,830 --> 02:48:25,830
צייר את שיניו.

1827
02:48:26,189 --> 02:48:28,070
ואשתו, אם כך?

1828
02:48:28,270 --> 02:48:30,830
היא הייתה כלבה איומה!

1829
02:48:31,269 --> 02:48:32,510
זה מה שהיא הייתה!

1830
02:48:32,629 --> 02:48:34,350
היא לא התאכזבה?

1831
02:48:34,950 --> 02:48:39,470
היא לקחה ממנו הכל.
היא התייחסה אליו כמו לכלב.

1832
02:48:40,070 --> 02:48:43,350
היא אמרה בוא והוא בא.
היא אמרה לך

1833
02:48:43,590 --> 02:48:44,830
והוא רצה ללכת.

1834
02:48:44,910 --> 02:48:48,549
היינו צריכים למשוך אותו החוצה
מהחיבוק שלה

1835
02:48:48,790 --> 02:48:51,070
מבין שדיה.

1836
02:48:53,270 --> 02:48:57,150
עיניו היו אפרוריות למדי.
הם היו ריקים!

1837
02:48:57,950 --> 02:48:59,950
היא הייתה כלבה איומה!

1838
02:49:07,030 --> 02:49:09,230
<i>Munch הושלם כעת
עוד שלושה קנבסים:</i>

1839
02:49:11,029 --> 02:49:14,350
<i>אישה נלחצת פנימה
חיבוק המוות</i>

1840
02:49:15,110 --> 02:49:18,989
<i>הפנים הכחושים של פשיביסבסקי
מעל זרוע השלד שלו</i>

1841
02:49:19,750 --> 02:49:22,350
<i>ודאגני ג'ואל, מוכנה...</i>

1842
02:49:23,230 --> 02:49:24,910
<i>מזמין.</i>

1843
02:49:46,910 --> 02:49:49,350
אתה מדבר על חבר שלך.

1844
02:49:51,430 --> 02:49:58,909
איך אתה חושב שאשתו הרגישה
אחרי מערכת יחסים לא מוצלחת?

1845
02:49:59,390 --> 02:50:04,230
האם היא יצאה מזה בגאווה,
לא פגום? היא לא מסומנת?

1846
02:50:04,389 --> 02:50:05,990
היא משגשגת.

1847
02:50:12,390 --> 02:50:17,230
<i>לפרזיביסבסקי יש את עצמו
פרסם רומן קצר שבו</i>

1848
02:50:17,670 --> 02:50:20,709
<i>הגיבור נותן את אשתו לאמן</i>

1849
02:50:20,870 --> 02:50:24,470
<i>ומפנק את התחושות
של שנאה וקנאה</i>

1850
02:50:24,790 --> 02:50:27,110
<i>שהוא עורר בעצמו.</i>

1851
02:50:37,390 --> 02:50:44,790
רופאים אנגלים הוכיחו ש,
אם שני ילדים שוכבים יחד,

1852
02:50:44,910 --> 02:50:50,349
החלש יספוג כוח
מהחזקים יותר.

1853
02:50:52,150 --> 02:50:55,630
מי מהם מפסיד בזה?
במיטה, זאת אומרת.

1854
02:50:56,629 --> 02:50:57,950
כמה שיותר חזק.

1855
02:50:58,429 --> 02:50:59,550
והזכר הוא

1856
02:50:59,750 --> 02:51:01,309
מי שחזק יותר?

1857
02:51:03,070 --> 02:51:03,909
כֵּן.

1858
02:51:17,790 --> 02:51:22,870
<i>אוגוסט סטרינדברג מתאר את זה של מונק
canvas The Kiss as</i>

1859
02:51:24,390 --> 02:51:26,910
<i>"התמזגות של שתי ישויות</i>

1860
02:51:26,990 --> 02:51:30,789
<i>"הקטן שבהם,
בצורת קרפיון</i>

1861
02:51:30,949 --> 02:51:33,990
<i>"נראה בעניין
של לטרוף את הגדול</i>

1862
02:51:34,109 --> 02:51:36,029
<i>"כהרגל של שרצים</i>

1863
02:51:36,310 --> 02:51:39,950
<i>"מיקרובים, ערפדים
ונשים."</i>

1864
02:51:50,870 --> 02:51:54,590
ממי הוא קיבל את הרעיונות האלה?

1865
02:51:56,510 --> 02:51:59,989
למה הוא רואה דברים כאלה?

1866
02:52:00,590 --> 02:52:02,629
אני לא מבין.

1867
02:52:02,990 --> 02:52:06,390
אם אתה אוהב אישה
והיא אוהבת אותך

1868
02:52:06,989 --> 02:52:09,629
זה מערכת יחסים הדדית.

1869
02:52:09,990 --> 02:52:14,630
המתח שעובר
מאחד לשני

1870
02:52:14,990 --> 02:52:18,910
גם הולך בכיוון ההפוך.

1871
02:52:19,590 --> 02:52:22,069
אני לא מצליח להבין אותו.

1872
02:52:23,430 --> 02:52:25,269
אבל העתיד...

1873
02:52:26,670 --> 02:52:29,909
חייב להיות מאבק
בין המינים?

1874
02:52:31,070 --> 02:52:34,869
זה חייב להיות גבר נגד אישה,
אישה נגד גבר?

1875
02:52:37,029 --> 02:52:41,910
מאז ניצלו נפשותינו
יחד למען ישוע,

1876
02:52:42,669 --> 02:52:45,870
אלוהים יהיה איתך, סופי,

1877
02:52:46,470 --> 02:52:49,630
אדוארד החיוור הקטן, אנדראס

1878
02:52:49,830 --> 02:52:51,149
ואיגר

1879
02:52:52,070 --> 02:52:57,310
ואתה, החביב שלי, היקר, הבלתי נשכח
בעל הקרבה עצמית.

1880
02:53:01,550 --> 02:53:08,749
גם אני כתבתי משהו
לאדוורד, בני הבכור.

1881
02:53:12,149 --> 02:53:16,470
"אל תחמוד את זה
אשר על פני האדמה,

1882
02:53:16,990 --> 02:53:19,309
"אלא יותר מזה
אשר בגן עדן.

1883
02:53:20,190 --> 02:53:21,950
"הישמר והתפלל.

1884
02:53:23,990 --> 02:53:25,550
"אמא שלך."

1885
02:53:40,789 --> 02:53:43,949
<i>Munch יוצר גרסה נוספת
של מלנכוליה.</i>

1886
02:53:45,310 --> 02:53:49,790
<i>"ריק נגד הפיתול,
חוף מתפתל של Åsgårdstrand.</i>

1887
02:53:50,389 --> 02:53:54,669
<i>"שני סלעים, כמו העיניים השחורות
של נחש</i>

1888
02:53:54,910 --> 02:53:56,709
<i>"בוהה בו."</i>

1889
02:54:05,590 --> 02:54:07,309
אני לא יכול להמשיך.

1890
02:54:12,870 --> 02:54:15,870
<i>מאפיין דומיננטי
מעבודתו של מונק בתקופה זו</i>

1891
02:54:16,030 --> 02:54:20,390
<i>הוא חוסר המגע ביניהם
בני האדם בציוריו.</i>

1892
02:54:20,709 --> 02:54:22,389
<i>אנשים נשארים מבודדים</i>

1893
02:54:22,669 --> 02:54:25,789
<i>למרות שישיר
מגע פיזי.</i>

1894
02:54:26,150 --> 02:54:28,789
<i>איברי החישה נעלמים</i>

1895
02:54:28,870 --> 02:54:30,749
<i>הפנים הופכים ריקים</i>

1896
02:54:30,869 --> 02:54:34,350
<i>ידיים הן אלות או ווים מעוקלים</i>

1897
02:54:34,670 --> 02:54:38,070
<i>כתכונות של מגע אנושי
בוטלו.</i>

1898
02:54:39,150 --> 02:54:40,990
<i>עבור אדוארד מאנץ' עצמו</i>

1899
02:54:41,110 --> 02:54:44,189
<i>מגע אנושי
הופך להיות עניין של פחד</i>

1900
02:54:44,349 --> 02:54:48,110
<i>פחד מהאגו שלו
מתמוסס לתוך הנפש</i>

1901
02:54:48,189 --> 02:54:50,389
<i>ולגוף של אחר.</i>

1902
02:55:07,030 --> 02:55:14,150
צבעים, עבודת מכחול
וקווים מבטאים כל כך הרבה.

1903
02:55:15,670 --> 02:55:21,909
הם פנטסטיים.
אף אמן לא יכול להתחרות בו.

1904
02:55:24,229 --> 02:55:28,509
למען האמת, אני לא אוהב
הציורים האלה בכלל.

1905
02:55:28,710 --> 02:55:32,909
אני לא מומחה לאמנות
אבל הם לא אומרים לי כלום.

1906
02:55:33,109 --> 02:55:35,589
אני לא אוהב את האמנות שלו בכלל.

1907
02:55:35,989 --> 02:55:42,989
כל כך לא טבעי, הצבעים הם
לא טבעי: עצים כחולים...

1908
02:55:43,989 --> 02:55:46,230
אני לא אוהב את זה.

1909
02:55:46,749 --> 02:55:50,790
הדמויות שלו הן
לא יותר ממה שהוצע.

1910
02:55:52,309 --> 02:55:55,749
מאנץ' מכין
רושם חזק עליי.

1911
02:55:55,990 --> 02:56:00,149
הוא משקף הרבה מאוד
של האנושות בציוריו

1912
02:56:01,269 --> 02:56:05,749
ומראה מציאות אכזרית,

1913
02:56:05,990 --> 02:56:07,829
כמו שהחיים הם.

1914
02:56:08,829 --> 02:56:14,829
אני בן ארצו של מאנץ'
ושמעתי את זה נאמר עליו

1915
02:56:15,470 --> 02:56:19,629
שהוא נורא,
איש איום. אבל אני אוהב את זה.

1916
02:56:19,830 --> 02:56:23,950
הוא אומר משהו
על בני אדם

1917
02:56:24,110 --> 02:56:26,030
והוא מדבר אלי.

1918
02:56:27,309 --> 02:56:32,829
אני יודע קצת על המצב.
אני מרגיש שהוא דובר אמת.

1919
02:56:34,549 --> 02:56:37,390
ככה אני באמת מאמין שזה.

1920
02:57:01,390 --> 02:57:05,829
<i>עבודה בחדרי שינה בבתי מלון,
על ספסלי הפארק ותחנת הרכבת</i>

1921
02:57:05,950 --> 02:57:07,990
<i>בברים ובמסעדות</i>

1922
02:57:08,149 --> 02:57:11,469
<i>באמצעות חתיכת הנחושת הקטנה
שהוא נושא בכיס</i>

1923
02:57:11,749 --> 02:57:14,789
<i>Edvard Munch מתחיל
החריטה הראשונה שלו</i>

1924
02:57:14,949 --> 02:57:18,349
<i>הנושא שהוא תפס
השנה הקודמת על הבד שלו</i>

1925
02:57:18,670 --> 02:57:20,709
<i>המוות והעלמה.</i>

1926
02:57:20,829 --> 02:57:24,069
<i>אישה עירומה,
נמתח על קצות האצבעות</i>

1927
02:57:24,190 --> 02:57:28,069
<i>לוחץ על גופה המלא
לתוך חיבוק המוות.</i>

1928
02:57:36,429 --> 02:57:38,830
<i>לקראת סוף המאה ה-19</i>

1929
02:57:38,990 --> 02:57:42,229
<i>התפתח עניין חדש
במדיום של הגרפיקה.</i>

1930
02:57:42,389 --> 02:57:44,269
<i>בגרמניה, Munch</i>

1931
02:57:44,389 --> 02:57:48,269
<i>כאן בחברת פרופסור
של אמנות גרפית באוניברסיטת ברלין</i>

1932
02:57:48,389 --> 02:57:51,750
<i>לומד את המגמות האחרונות
בחריטת נחושת.</i>

1933
02:57:51,870 --> 02:57:54,989
<i>בפרט, הרחבה
שפורסמו תחריטים</i>

1934
02:57:55,109 --> 02:57:57,309
<i>של מקס קלינגר הגרמני.</i>

1935
02:57:58,069 --> 02:58:03,789
<i>הנה מחזור השמונה שלו מתפתח
מחקרים בשם "Eine Liebe" -</i>

1936
02:58:03,909 --> 02:58:05,310
<i>אהבה.</i>

1937
02:58:07,189 --> 02:58:09,269
<i>הברק הטכני
של עבודתו של קלינגר</i>

1938
02:58:09,389 --> 02:58:14,349
<i>פרטיו שנלמדו בקפידה,
השימוש שלה במסות שחורות ולבנות</i>

1939
02:58:14,469 --> 02:58:17,349
אבל <i>זה אופנתי
נושאים שטופלו באופן שטחי</i>

1940
02:58:17,469 --> 02:58:21,309
<i>של אירוטיקה וייאוש,
תככים Munch</i>

1941
02:58:21,469 --> 02:58:25,190
<i>ומחזק את רצונו
לטפל במחזור דומה</i>

1942
02:58:25,350 --> 02:58:28,989
<i>מרחוק עמוק יותר
ורמה אקספרסיבית יותר.</i>

1943
02:58:33,830 --> 02:58:35,709
הכרתי אישה צעירה

1944
02:58:37,069 --> 02:58:39,109
ברחוב ערב אחד.

1945
02:58:39,549 --> 02:58:41,629
העיניים שלה משכו אותי.

1946
02:58:42,149 --> 02:58:44,389
הם היו עיניים ילדותיות גדולות.

1947
02:58:45,189 --> 02:58:49,829
הסתכלתי עליה. היא הסתובבה
והלכנו יחד.

1948
02:58:51,629 --> 02:58:54,469
"את רוצה לעלות?" אמרתי.

1949
02:58:55,749 --> 02:58:59,589
בחדר שלי היא נראתה
לבוש קצת עלוב.

1950
02:58:59,989 --> 02:59:04,349
פניה היו קצת צרורות
אלא העיניים שלה

1951
02:59:04,549 --> 02:59:06,189
היו יפים.

1952
02:59:06,789 --> 02:59:08,589
"למה באת איתי?" אמרתי.

1953
02:59:09,989 --> 02:59:12,189
"בגלל זה אני הולך ברחובות."

1954
02:59:26,989 --> 02:59:32,069
<i>מונץ כותב ביומנו:
"חולה, חולה ובודד.</i>

1955
02:59:33,029 --> 02:59:34,669
<i>"הוא רצה לשים את ראשו העייף</i>

1956
02:59:34,989 --> 02:59:36,790
<i>"על חזה של גברת רכה</i>

1957
02:59:38,389 --> 02:59:42,029
<i>"תריח את הבושם שלה,
לשמוע את פעימות הלב שלה.</i>

1958
02:59:42,389 --> 02:59:46,349
<i>"הרגישו את שדיה המעוקלים הרכים
אל הלחי שלו.</i>

1959
02:59:46,670 --> 02:59:49,709
<i>"וכשהוא הרים את מבטו,
לפגוש את המבט שלה מעליו</i>

1960
02:59:50,189 --> 02:59:55,069
<i>"ואז הוא היה עוצם את עיניו
ולהרגיש את מבטה העמוק החם</i>

1961
02:59:55,189 --> 02:59:58,029
<i>"וחיוכה הרך והתאווה.</i>

1962
02:59:58,870 --> 03:00:02,829
<i>"ואז היא תלטף
שערו ברכות כלפי מטה...</i>

1963
03:00:04,109 --> 03:00:05,749
<i>"למטה..."</i>

1964
03:00:35,989 --> 03:00:38,869
<i>ביומני מונק
מופיעות המילים האלה:</i>

1965
03:00:39,469 --> 03:00:41,229
<i>"בירכתי.</i>

1966
03:00:41,349 --> 03:00:43,829
<i>"החברה צחקה קצת.</i>

1967
03:00:43,989 --> 03:00:46,429
<i>"גם החיוור חייך קצת.</i>

1968
03:00:46,750 --> 03:00:49,469
<i>"אפשר להציג את עצמי? צייר.</i>

1969
03:00:49,789 --> 03:00:52,869
<i>"אני לוקח את החופש...
אני רוצה לצייר אותך.</i>

1970
03:00:53,989 --> 03:00:57,669
<i>"קניתי חצי בקבוק פורט
והלך איתם לאולפן."</i>

1971
03:01:06,829 --> 03:01:08,789
"אז אתה תבוא מחר?"

1972
03:01:09,749 --> 03:01:10,909
כן.

1973
03:01:12,390 --> 03:01:14,149
היא החביאה את הפרחים.

1974
03:01:14,349 --> 03:01:17,470
גם לא אחותה
או שאבא שם לב.

1975
03:01:18,549 --> 03:01:20,829
הם היו צוחקים.

1976
03:01:22,909 --> 03:01:25,549
הוא חשב עליה כל היום.

1977
03:01:27,189 --> 03:01:29,149
היא נראתה עייפה.

1978
03:01:30,229 --> 03:01:31,829
אבל היא הייתה אדיבה.

1979
03:01:32,909 --> 03:01:34,189
האם זה היה נכון?

1980
03:01:50,909 --> 03:01:52,030
<i>"הם הפסיקו.</i>

1981
03:01:52,429 --> 03:01:56,389
<i>"ברנדט הסתכל על הבית הגדול
קודר למראה בין העצים.</i>

1982
03:01:57,109 --> 03:01:59,349
<i>"המשרתות הלכו לישון.</i>

1983
03:01:59,469 --> 03:02:02,029
<i>"אז זה היה כאילו הוא היה אמור
לומר משהו</i>

1984
03:02:02,189 --> 03:02:04,309
<i>"אבל לא הצליח למצוא את המילים.</i>

1985
03:02:05,189 --> 03:02:08,069
<i>"'אני חייבת ללכת," היא אמרה לאט.</i>

1986
03:02:08,709 --> 03:02:12,149
<i>"הוא הושיט את ידו
ולקח את שלה בלי לנער אותה.</i>

1987
03:02:13,349 --> 03:02:16,229
<i>"'להתראות אז', הוא אמר והלך."</i>

1988
03:02:48,189 --> 03:02:50,389
<i>"היא הייתה ברבור.</i>

1989
03:02:50,709 --> 03:02:54,389
<i>"גרתי למטה במים
בין רפש וחיות איומות</i>

1990
03:02:55,989 --> 03:02:58,749
<i>"נזכר בשעה
כשגרתי שם למעלה.</i>

1991
03:02:59,029 --> 03:03:02,389
<i>"הכרחתי את עצמי לקום,
הגיע לברבור.</i>

1992
03:03:03,029 --> 03:03:04,749
<i>"לא הצלחתי להגיע אליו.</i>

1993
03:03:04,989 --> 03:03:08,309
<i>"ראיתי את הפנים שלי, חיוורות נורא.</i>

1994
03:03:08,469 --> 03:03:13,189
<i>"שמעתי צווחה וידעתי
זה אני שבכיתי.</i>

1995
03:03:14,349 --> 03:03:17,389
<i>"הברבור היה רחוק."</i>

1996
03:03:33,789 --> 03:03:38,789
<i>במהלך השנתיים של 1893
ו-1894, לפעמים לבד</i>

1997
03:03:38,989 --> 03:03:42,708
<i>לפעמים בעזרת
אדולף פול, ביוגרף של סטרינדברג</i>

1998
03:03:42,829 --> 03:03:46,989
<i>Edvard Munch רשימות, תוויות,
בדיקות, ארגזים ומשלוחים</i>

1999
03:03:47,109 --> 03:03:49,909
<i>מעל 50 או 60 קנבסים</i>

2000
03:03:50,069 --> 03:03:53,829
<i>לכל אחד כמעט
תריסר תערוכות מרכזיות:</i>

2001
03:03:53,989 --> 03:03:58,109
<i>דרזדן, ברסלאו, המבורג,
ברלין, פרנקפורט.</i>

2002
03:03:58,389 --> 03:04:01,669
<i>הוא נוסע מאות קילומטרים
ברכבת.</i>

2003
03:04:01,989 --> 03:04:06,549
צער... שקיעה...

2004
03:04:06,988 --> 03:04:09,669
<i>אין ספור חדרי שינה במלון</i>

2005
03:04:09,789 --> 03:04:13,909
<i>לעתים קרובות עובד על שלוש או ארבע
קנבסים בו זמנית</i>

2006
03:04:14,309 --> 03:04:16,789
<i>ותמיד תחת התקפה.</i>

2007
03:05:14,029 --> 03:05:17,669
<i>ביולי 1894, בגיל 31</i>

2008
03:05:18,229 --> 03:05:22,669
<i>שצייר במשך 14 שנים,
יצר כ-80 קנבסים</i>

2009
03:05:23,149 --> 03:05:25,349
<i>ארגן 30 תערוכות</i>

2010
03:05:25,708 --> 03:05:30,389
<i>אדווארד מאנץ' מקבל את הראשון שלו
הכרה רצינית כאמן</i>

2011
03:05:30,989 --> 03:05:34,068
<i>500 מייל מהמולדת שלו.</i>

2012
03:05:34,789 --> 03:05:37,228
<i>הפרסום בברלין
של ארבעה מאמרים</i>

2013
03:05:37,869 --> 03:05:41,109
<i>על ידי מבקר האמנות המשפיע
יוליוס מאייר-גריף</i>

2014
03:05:41,269 --> 03:05:42,669
<i>Stanislaw Przybyszewski</i>

2015
03:05:43,309 --> 03:05:44,989
<i>ושני מבקרים גרמנים נוספים.</i>

2016
03:05:47,709 --> 03:05:50,429
<i>ההערכה הראשונה
מאמנותו של אדוורד מונק</i>

2017
03:05:50,789 --> 03:05:53,669
<i>וחשיבותו
לעידן העכשווי.</i>

2018
03:05:56,909 --> 03:05:59,749
<i>מחפש כל הזמן צורות אחרות
של אמנות גרפית</i>

2019
03:06:00,069 --> 03:06:02,949
<i>מאנץ' עובר לתחריט ואקווטינטה</i>

2020
03:06:03,069 --> 03:06:05,869
<i>השימוש בחומצה כדי לנשוך את התמונה</i>

2021
03:06:05,989 --> 03:06:10,069
<i>ובסיס של אבקת שרף מבושלת
לתת מרקם נוסף.</i>

2022
03:06:10,309 --> 03:06:13,949
<i>הנושא שלו, איש מנחם
אישה בוכה.</i>

2023
03:06:16,909 --> 03:06:20,349
מה לא הייתי נותן
לו רק יכולתי פעם אחת

2024
03:06:20,549 --> 03:06:25,788
לשים את זרועותיי סביבו ו
תגיד לו כמה אני אוהב אותו.

2025
03:06:26,509 --> 03:06:29,389
ביישנות תמיד באה בינינו.

2026
03:06:30,988 --> 03:06:33,389
<i>בשעה זו, סטרינדברג נמצא בפריז</i>

2027
03:06:34,189 --> 03:06:38,388
<i>כבר נפרד מאשתו,
חיים בעוני הגדול ביותר</i>

2028
03:06:38,668 --> 03:06:43,909
<i>עסק בניסויים כימיים
מנסה לעשות זהב מנחושת</i>

2029
03:06:44,028 --> 03:06:47,749
<i>עומד להתחיל בכתיבה
של סיפורו הקצר Inferno</i>

2030
03:06:48,189 --> 03:06:51,789
<i>מחקר אוטוביוגרפי
של קריסה פסיכולוגית.</i>

2031
03:06:52,149 --> 03:06:58,189
הוא עבר אירוע מוחי ביום שני בערב
ומת שלושה ימים לאחר מכן.

2032
03:07:01,069 --> 03:07:03,829
הספר שכתב מאייר-גראף,

2033
03:07:04,509 --> 03:07:08,669
פשיביסבסקי ו
שני המבקרים האחרים

2034
03:07:09,429 --> 03:07:12,189
הופך לאבן דרך

2035
03:07:13,149 --> 03:07:17,309
בהבנה
עבודתו של אדוארד מונק.

2036
03:07:18,708 --> 03:07:24,549
פרפרזה על שורה מאת גתה

2037
03:07:25,389 --> 03:07:30,788
מספק את הנוסחה הטובה ביותר

2038
03:07:30,909 --> 03:07:35,229
עבור הרושם
שהוא מקרין:

2039
03:07:35,429 --> 03:07:38,429
"כאן ועכשיו

2040
03:07:38,628 --> 03:07:46,229
"מתחיל שלב חדש
בתולדות האמנות

2041
03:07:46,509 --> 03:07:50,668
"ואפשר לומר
שהיית עד לזה".

2042
03:07:59,149 --> 03:08:01,149
<i>1894.</i>

2043
03:08:01,388 --> 03:08:04,149
<i>הנשיא קרנו של צרפת
נרצח.</i>

2044
03:08:05,309 --> 03:08:08,069
<i>אלפרד דרייפוס נעצר.</i>

2045
03:08:08,788 --> 03:08:12,429
<i>בסיציליה, מהומות אוכל,
חוק צבאי</i>

2046
03:08:12,989 --> 03:08:15,949
<i>דיכוי האיטלקי
מפלגות סוציאליסטיות.</i>

2047
03:08:16,308 --> 03:08:19,789
<i>יפן מכריזה מלחמה על סין.</i>

2048
03:08:26,549 --> 03:08:29,429
"כמה חשוך גדל בבת אחת.

2049
03:08:29,829 --> 03:08:32,749
"כמה עצומים ושחורים צמחו השמיים.

2050
03:08:33,748 --> 03:08:38,388
"אין סוף, להקשיב,
השקט של המוות.

2051
03:08:38,909 --> 03:08:44,468
"קרוב, קרוב ורחוק, רחוק.

2052
03:08:46,469 --> 03:08:50,068
"כמה חשוך גדל.
תישאר איתי הלילה.

2053
03:08:50,509 --> 03:08:53,829
"הנשמה שלי מפוחדת ומודאגת.

2054
03:08:54,669 --> 03:08:55,789
"החושך מחזיק

2055
03:08:55,909 --> 03:08:57,789
"צללים מוזרים כאלה

2056
03:08:58,548 --> 03:09:01,748
"והשקט
טונים מוזרים כאלה.

2057
03:09:03,309 --> 03:09:09,189
"החברים שלי עוזבים ואני יושב לבד,
עמוק לתוך הלילה.

2058
03:09:11,549 --> 03:09:14,549
"מה שגדל בהיר
מעל ההרים?

2059
03:09:14,989 --> 03:09:19,028
"מה זוהר מעל הים?
מה נוצץ בחושך?

2060
03:09:19,389 --> 03:09:21,468
"מה בוער ברוח?

2061
03:09:23,148 --> 03:09:25,669
"לא עננים על רקע השמיים האדומים.

2062
03:09:25,868 --> 03:09:29,028
"לא האור המוחזר
של יום מת.

2063
03:09:29,428 --> 03:09:33,229
"אש היא שמלקקת
ודם אשר זורם

2064
03:09:33,668 --> 03:09:36,828
"חרב לוהטת ונהר אדום אש.

2065
03:09:37,268 --> 03:09:41,388
"זה ייסורי יום הדין
וייסורי המוות.

2066
03:09:41,748 --> 03:09:45,669
"כתוב בוער
דרך מסדרונות הלילה.

2067
03:09:46,028 --> 03:09:49,109
"עם ייסורי החיים המסתוריים.

2068
03:09:51,469 --> 03:09:54,709
"עמוק בלילה ישבתי לבד.

2069
03:09:55,468 --> 03:09:59,908
"הרגשתי איך צעקה מלאת כאב

2070
03:10:00,189 --> 03:10:03,828
"חלף על
עולם שכוח אל".

2071
03:10:11,268 --> 03:10:13,389
<i>אוקטובר 1894.</i>

2072
03:10:13,669 --> 03:10:18,349
<i>החשיפה הראשונה של עבודתו של מונק
בשוודיה, ארץ סטרינדברג.</i>

2073
03:10:18,668 --> 03:10:21,148
<i>למעט חריג אחד,
המבקרים חסרי רחמים</i>

2074
03:10:21,268 --> 03:10:23,908
<i>אפילו גילוי נקודות דמיון</i>

2075
03:10:24,028 --> 03:10:27,909
<i>בציורים האירוטומניים
של המשוגעים נפשית.</i>

2076
03:10:32,429 --> 03:10:35,148
<i>אדווארד מאנץ' חוזר לברלין.</i>

2077
03:10:35,709 --> 03:10:39,948
<i>האקדמיה השוודית באופן רשמי
דוחה את עבודתו של מונק, וקובע</i>

2078
03:10:40,188 --> 03:10:44,188
<i>שהאקדמיה מקיימת ברית לעצמה
עם "פסק הדין של הדחייה</i>

2079
03:10:44,348 --> 03:10:48,349
<i>"שממנו הפך אדוורד מונק
האובייקט ביבשת."</i>

2080
03:10:49,629 --> 03:10:55,868
כל האחרים, חלקם עם פרצופים
אדום מדמעות ואחרים לבנים,

2081
03:10:56,749 --> 03:11:00,949
צלצל בחג המולד,
בזמן שבחוץ נשמעו הפעמונים.

2082
03:11:02,629 --> 03:11:06,388
בחדר השני עמד
עץ חג המולד,

2083
03:11:06,589 --> 03:11:09,349
כל כך הומו וכל כך עצוב.

2084
03:11:09,988 --> 03:11:11,429
אלוהים, עזור לי.

2085
03:11:12,389 --> 03:11:14,709
האם אגיע לגן עדן אם אמות?

2086
03:11:15,828 --> 03:11:19,428
אני חושב שכן, ילד שלי,
אם יש לך אמונה.

2087
03:11:21,908 --> 03:11:25,028
<i>חלק גדול מהמתח באדוורד מונק
בשנים אלו</i>

2088
03:11:25,868 --> 03:11:29,188
<i>הוא החיפוש שלו אחר "קשר"
לקשור יחד</i>

2089
03:11:29,349 --> 03:11:32,148
<i>הנושאים השונים
של פריז חייו</i>

2090
03:11:32,909 --> 03:11:35,868
<i>להסביר ולהבהיר
ולאחד אותם.</i>

2091
03:11:36,148 --> 03:11:38,989
<i>עכשיו, נוצר נושא.</i>

2092
03:11:39,789 --> 03:11:43,389
<i>ההיבט המשולש של Munch's
רגשות לאישה:</i>

2093
03:11:44,148 --> 03:11:46,828
<i>המפתה, הזולל</i>

2094
03:11:46,988 --> 03:11:49,789
<i>שגם לו יש סלידה
וגעגוע עמוק</i>

2095
03:11:52,669 --> 03:11:54,388
<i>הבתולה, התמימה</i>

2096
03:11:54,708 --> 03:11:56,988
<i>למי יש לו כבוד</i>

2097
03:11:57,708 --> 03:12:01,388
<i>נותנת החיים, האם,
הקורבן</i>

2098
03:12:01,749 --> 03:12:03,988
<i>על מי יש לו חמלה.</i>

2099
03:12:05,108 --> 03:12:05,989
<i>המורכבות</i>

2100
03:12:06,109 --> 03:12:09,149
<i>על הסבל של מאנץ', על האמנות שלו</i>

2101
03:12:09,388 --> 03:12:13,468
<i>היא שכל אחת משלוש התמונות הללו,
בשבילו...</i>

2102
03:12:14,909 --> 03:12:17,748
<i>הם אותה אישה.</i>

2103
03:12:21,988 --> 03:12:24,349
<i>19 באפריל, 1895.</i>

2104
03:12:25,268 --> 03:12:29,348
<i>אחיו הצעיר של מונק, פיטר אנדראס
מתחתנת עם יוהאן קינק</i>

2105
03:12:29,429 --> 03:12:32,828
<i>בת 22, בתו של מנהל בית ספר</i>

2106
03:12:32,989 --> 03:12:37,829
<i>עם, נאמר,
הגיל הנפשי של ילדה בת 12.</i>

2107
03:12:38,109 --> 03:12:42,069
<i>מאנץ' כותב: "הוא לא צריך
עברו את זה.</i>

2108
03:12:42,228 --> 03:12:46,068
<i>"מהצד של אבא במשפחה
ירשנו עצבים גרועים.</i>

2109
03:12:46,309 --> 03:12:49,668
<i>"ואז היה זה של אמא
חולשת ריאות..."</i>

2110
03:12:57,228 --> 03:12:59,189
<i>שנת 1895.</i>

2111
03:12:59,349 --> 03:13:02,708
<i>H. כותב ג'י וולס
מכונת הזמן.</i>

2112
03:13:02,828 --> 03:13:06,108
<i>זיגמונד פרויד מייסד
פסיכואנליזה.</i>

2113
03:13:06,469 --> 03:13:09,148
<i>חיילים איטלקיים מתקדמים לתוך אתיופיה.</i>

2114
03:13:09,909 --> 03:13:13,189
<i>ואדווארד מאנץ' יוצר
ליטוגרפיה חדשה</i>

2115
03:13:13,349 --> 03:13:16,749
<i>דיוקן עצמי עם זרוע שלד.</i>

2116
03:13:24,149 --> 03:13:30,189
<i>"ואז הודיתי לה זמן קצר
וליוו אותה עד השער.</i>

2117
03:13:31,068 --> 03:13:36,188
<i>- "'לא תכנס פנימה?'
- 'לא, תודה, זה נהיה מאוחר. '</i>

2118
03:13:37,148 --> 03:13:40,188
<i>"היא נראתה קצת
מאוכזב, חשבתי.</i>

2119
03:13:41,189 --> 03:13:45,188
<i>"חזרתי הביתה מהר,
די מרוצה מעצמי.</i>

2120
03:13:46,068 --> 03:13:49,068
<i>"הרגשתי שיש לי נקמה קטנה."</i>

2121
03:13:52,748 --> 03:13:54,988
<i>"גברת לבושה בשחור.</i>

2122
03:13:55,388 --> 03:13:58,268
<i>"הוא ניגש במהירות
הרחוב אחריה.</i>

2123
03:13:58,388 --> 03:14:03,109
<i>"הוא התחיל לרוץ, רץ כמו משוגע,
דוחפים אנשים.</i>

2124
03:14:03,669 --> 03:14:08,388
<i>"הוא עצר, קצר נשימה.
הוא התבייש, רץ ככה.</i>

2125
03:14:08,668 --> 03:14:11,308
<i>"טיפש. אחרי הכל זו לא הייתה היא."</i>

2126
03:14:14,988 --> 03:14:17,828
<i>"לפעמים הדם זלג
במורד הסדינים.</i>

2127
03:14:18,469 --> 03:14:21,909
<i>"אביו כרע על ברכיו
מול המיטה מתפללים.</i>

2128
03:14:22,029 --> 03:14:26,068
<i>"ידיו נמתחו כלפי מעלה.
קולו צרוד מבכי.</i>

2129
03:14:26,388 --> 03:14:29,268
<i>"'אדוני, אני מתחנן בפניך.
אני דורש ממך.</i>

2130
03:14:29,388 --> 03:14:32,228
<i>"'אל תיתן לו למות היום.
הוא לא מוכן.</i>

2131
03:14:32,388 --> 03:14:35,349
<i>"'אני מתחנן, רחם עלינו.
תן לו לחיות.</i>

2132
03:14:35,469 --> 03:14:39,108
<i>"'הוא תמיד ישרת אותך.
הוא הבטיח לי את זה. '"</i>

2133
03:14:52,509 --> 03:14:55,348
אתה לא יכול להישאר?
כל כך מקסים כאן.

2134
03:14:56,069 --> 03:14:59,428
- לא, אני לא יכול.
- אתה לא רוצה?

2135
03:15:01,068 --> 03:15:02,348
לא.

2136
03:15:04,188 --> 03:15:07,348
כמה אתה מוזר.
לא כמו אחרים.

2137
03:15:11,468 --> 03:15:14,508
הוא ישן מעט בלילה.
שפתיו בערו.

2138
03:15:16,548 --> 03:15:21,188
הוא לחץ עליהם את ידו.
הוא חזר בין העצים.

2139
03:15:22,428 --> 03:15:23,468
הוא הרגיש שוב

2140
03:15:23,748 --> 03:15:25,788
איך היא נתנה מקומה,

2141
03:15:26,148 --> 03:15:29,508
איך הכל נעלם

2142
03:15:30,148 --> 03:15:33,068
והדגדוג
רכות כנגד פיו.

2143
03:15:58,428 --> 03:16:00,868
באיזו תדירות ישבת בבית

2144
03:16:01,468 --> 03:16:05,428
וחיכה לאשתך,
הקשיבו לכל צעד?

2145
03:16:07,948 --> 03:16:12,468
היא אמרה שהיא הולכת
לפגוש חברה...

2146
03:16:12,628 --> 03:16:14,988
חברה שהיא פגשה לעתים רחוקות.

2147
03:16:17,188 --> 03:16:19,668
<i>אוקטובר 1895.</i>

2148
03:16:19,989 --> 03:16:22,869
<i>גלריית Blomqvist בכריסטיאניה.</i>

2149
03:16:23,429 --> 03:16:28,268
<i>Munch מציג 40 עבודות.
ביניהם, The Life Frieze.</i>

2150
03:16:28,388 --> 03:16:31,109
<i>התערוכה מותקפת בכבדות.</i>

2151
03:16:31,228 --> 03:16:36,228
<i>העיתון Morgenbladet קובע:
"כל כך הרבה שטויות וכיעור...</i>

2152
03:16:36,388 --> 03:16:40,868
<i>"נורא... נמוך ודוחה...
מעווה ומבולבל...</i>

2153
03:16:40,989 --> 03:16:43,788
<i>"זוועה גסה וצועקת."</i>

2154
03:16:44,188 --> 03:16:45,908
<i>העיתון Aftenposten</i>

2155
03:16:46,068 --> 03:16:48,068
<i>תוקף את The Life Frieze כמו שהוא</i>

2156
03:16:48,348 --> 03:16:53,788
<i>"מספר פנטזיות חושניות,
הזיות של מוח חולה."</i>

2157
03:16:54,188 --> 03:16:59,108
<i>מתבקש חרם על הבניין
והמשטרה מזומנת.</i>

2158
03:17:00,068 --> 03:17:01,228
זה בין

2159
03:17:01,388 --> 03:17:05,228
הגרוע ביותר שראיתי.
אני לא מבין כלום מזה.

2160
03:17:05,389 --> 03:17:06,828
הצבעים כל כך מכוערים.

2161
03:17:07,388 --> 03:17:09,908
חוץ מזה, זה מאוד לא מוסרי.

2162
03:17:10,228 --> 03:17:15,708
כמעט צריך להתגנב פנימה
ליד הדלת האחורית.

2163
03:17:16,268 --> 03:17:21,668
איך יכול בחור צעיר שנראה
כל כך נחמד ליצור דברים כאלה?

2164
03:17:22,068 --> 03:17:27,228
אי אפשר לקחת את המשפחה שלו ביחד
ולהנות מהאומנות.

2165
03:17:27,708 --> 03:17:33,348
אני לא בעד צנזורה
אבל למה זה צריך להיות מוצג?

2166
03:17:33,468 --> 03:17:35,268
ילדים עשויים לראות אותם.

2167
03:17:37,748 --> 03:17:40,748
<i>אדווארד מאנץ' חוזר לברלין.</i>

2168
03:17:41,508 --> 03:17:49,668
בחו"ל אנשים יתהו
איזה סוג של מוסר יש לנו.

2169
03:17:49,948 --> 03:17:51,588
זה לא רק מכוער.

2170
03:17:52,588 --> 03:17:54,548
הוא מצייר דברים כל כך לא נעימים

2171
03:17:54,668 --> 03:17:58,588
שאחד לא מדבר עליו,
לפחות אני ובעלי.

2172
03:17:59,108 --> 03:18:03,549
אני רואה בזה משהו
שחייב להסתיים.

2173
03:18:06,748 --> 03:18:09,708
<i>בסוף נובמבר,
פיטר אנדראס מאנץ'</i>

2174
03:18:09,828 --> 03:18:13,388
<i>עכשיו נשוי במשך שישה חודשים,
כותב למשפחתו</i>

2175
03:18:13,868 --> 03:18:16,668
<i>"אני לא יכול לסבול את החיים יותר..."</i>

2176
03:18:17,828 --> 03:18:20,348
<i>ושלושה שבועות לאחר מכן הוא מת.</i>

2177
03:18:26,948 --> 03:18:30,028
<i>רבים מבני דורו של מונק
עכשיו הצטרפו לתמיכתו</i>

2178
03:18:30,188 --> 03:18:32,349
<i>להבין שהאומנות שלו
חוקר ב</i>

2179
03:18:32,468 --> 03:18:36,388
<i>חדש ומהפכני
הבנת נפש האדם.</i>

2180
03:18:36,588 --> 03:18:41,348
מאנץ' מחפש מוזרות,
מסתורין בכל מה שהוא רואה.

2181
03:18:42,028 --> 03:18:47,148
הוא רואה את העולם בקווי גלים,
עצים, קווי חוף,

2182
03:18:47,628 --> 03:18:49,988
שיער נשי, גופים רועדים.

2183
03:18:51,428 --> 03:18:53,828
כמו שום צייר נורבגי אחר,

2184
03:18:54,108 --> 03:18:58,548
מאנץ' שואף לעשות
הרעד הפנימי שלנו.

2185
03:19:03,748 --> 03:19:06,428
<i>עובדים על הנושא
של הפנים הבוהות והמבודדות</i>

2186
03:19:06,748 --> 03:19:09,388
<i>בשמן על בד חרדה</i>

2187
03:19:09,668 --> 03:19:13,748
<i>מאנץ' פונה כעת לגמר של
אומנויות גרפיקה שהוא צריך לכבוש:</i>

2188
03:19:14,148 --> 03:19:15,428
<i>חיתוך עץ.</i>

2189
03:19:15,748 --> 03:19:18,468
<i>כבר הוא ראה את השימוש
תוצרת פול גוגן</i>

2190
03:19:18,748 --> 03:19:21,188
<i>של הדגן והמרקם בעץ</i>

2191
03:19:21,988 --> 03:19:24,868
<i>הקשה והפשוט
קווי מתאר של הבלוקים</i>

2192
03:19:25,028 --> 03:19:26,748
<i>חתוך בטהיטי.</i>

2193
03:19:30,028 --> 03:19:31,388
<i>השימוש היפני</i>

2194
03:19:31,748 --> 03:19:34,268
<i>בצבע שונה
קווי מתאר של עץ.</i>

2195
03:19:34,748 --> 03:19:36,948
<i>ההשפעה המיידית בשימוש</i>

2196
03:19:37,108 --> 03:19:38,988
<i>של לבן ושחור ראשוני</i>

2197
03:19:39,188 --> 03:19:41,748
<i>מאת פול וולוטון הצרפתי.</i>

2198
03:19:45,868 --> 03:19:49,748
<i>בתחום הזה אולי מאנץ'
עולה על כל שאר עבודתו.</i>

2199
03:19:49,988 --> 03:19:53,228
<i>הוא ממציא שיטה של
חיתוך חתיכות בודדות של עץ</i>

2200
03:19:53,348 --> 03:19:56,108
<i>בצורת קווי מתאר שונים
בתמונה</i>

2201
03:19:56,348 --> 03:19:58,788
<i>דיו את החלקים
בצבעים השונים שלהם</i>

2202
03:19:58,948 --> 03:20:00,788
<i>ולאחר מכן התאמתם
שוב ביחד</i>

2203
03:20:00,868 --> 03:20:03,428
<i>כמו פאזל, מוכן להדפסה.</i>

2204
03:20:03,908 --> 03:20:05,948
<i>הוא משתמש בתבואה שבעץ</i>

2205
03:20:06,068 --> 03:20:10,068
<i>ולוקח שוב את הנושאים המוכרים
של אפריז החיים</i>

2206
03:20:10,188 --> 03:20:13,868
<i>צמצם אותם ל
כוח חיוני ופשטות</i>

2207
03:20:13,948 --> 03:20:17,428
<i>אחריו הוא חיפש
במשך 10 שנים.</i>

2208
03:20:28,868 --> 03:20:31,108
<i>מחפש דרכים יעילות יותר
של התפשטות</i>

2209
03:20:31,228 --> 03:20:33,428
<i>פילוסופיית החיים והמוות שלו</i>

2210
03:20:34,388 --> 03:20:37,068
<i>נלחם ללא הרף נגד
מה שהוא רואה כ</i>

2211
03:20:37,228 --> 03:20:39,988
<i>דיכוי של
האישיות שלו</i>

2212
03:20:40,148 --> 03:20:42,348
<i>אדווארד מאנץ' מסתובב יותר ויותר</i>

2213
03:20:42,668 --> 03:20:45,468
<i>לאמנות גרפית
עם ההדפסים המרובים שלו.</i>

2214
03:20:45,748 --> 03:20:48,668
<i>בתוך שנה אחת
הפלט הגרפי שלו שולש</i>

2215
03:20:48,748 --> 03:20:52,388
<i>כשהוא פונה מנקודה יבשה
לחריטה לחיתוך עץ</i>

2216
03:20:52,708 --> 03:20:56,188
<i>לליתוגרפיה
בשחור לבן ובצבע.</i>

2217
03:24:31,667 --> 03:24:35,387
<i>במכתב שנכתב על ידי
האחות של פיטר אנדראס מונק</i>

2218
03:24:36,028 --> 03:24:37,707
<i>היו המילים האלה:</i>

2219
03:24:39,028 --> 03:24:42,667
<i>"הוא ביקש ממני לקרוא קצת
אליו ביום שישי אחר הצהריים.</i>

2220
03:24:42,787 --> 03:24:45,868
<i>"הוא רצה את הנאום של ישו
מהפסגה.</i>

2221
03:24:46,668 --> 03:24:50,788
<i>"עם כל התקף של חנק
הייתי צריך לתת לו זריקת נפטה.</i>

2222
03:24:50,907 --> 03:24:53,907
<i>"בהתקפה האחרונה שלוש יריות.</i>

2223
03:24:54,428 --> 03:24:59,228
<i>"במוצאי שבת, שמנו אותו
בבגדי חתן שלו."</i>

2224
03:25:01,748 --> 03:25:06,468
העיתון שלך הזכיר
ציוריו של מונק כ

2225
03:25:06,628 --> 03:25:10,708
"מבולבל וחסר ביטוי,
נורא

2226
03:25:10,907 --> 03:25:13,068
או עיוותים מבחילים."

2227
03:25:13,148 --> 03:25:13,988
כֵּן.

2228
03:25:14,988 --> 03:25:17,388
האם זו לא שפה חזקה למדי?

2229
03:25:17,507 --> 03:25:23,547
כן, זה כן. מה שאנחנו מרגישים
שכן הציור של מונק בא לידי ביטוי

2230
03:25:23,667 --> 03:25:28,988
בהערת שוליים הוספתי
באופן אישי לביקורת שלנו:

2231
03:25:29,468 --> 03:25:35,428
"זה נכון שהציבור כועס
על ידי היצירות המגעילות האלה.

2232
03:25:36,307 --> 03:25:42,108
"כמה חבל אז זה
תערוכות כאלה מושכות בתים מלאים.

2233
03:25:42,467 --> 03:25:46,707
"הכי טוב יהיה גלריה ריקה
לשלוט בזבזנות האלה".

2234
03:25:48,548 --> 03:25:54,188
אני מסכים עם אפטוןפוסטן.
זו לא אמנות, זה לכלוך.

2235
03:26:25,708 --> 03:26:28,947
<i>במשך 14 השנים הבאות,
אדוארד מאנץ' אמור לנהל חיים</i>

2236
03:26:29,107 --> 03:26:32,107
<i>של הגברת הכאב והבידוד.</i>

2237
03:26:32,188 --> 03:26:37,427
<i>מחלתו, המחמירה על ידי עישון
ואלכוהול, הוא להחמיר.</i>

2238
03:26:37,867 --> 03:26:41,348
<i>הוא נקרע מהנושאים
של קנאה וסבל</i>

2239
03:26:41,707 --> 03:26:43,627
<i>במחשבה על
מותו שלו</i>

2240
03:26:43,787 --> 03:26:46,387
<i>וירידתו לגיהנום תרתי משמע.</i>

2241
03:27:02,947 --> 03:27:06,107
<i>העיתונות השמרנית צריכה
להמשיך בהתקפותיה על עבודתו</i>

2242
03:27:06,348 --> 03:27:10,268
<i>וחוץ מאשר לתקופות
בילה ב Åsgårdstrand</i>

2243
03:27:10,347 --> 03:27:12,947
<i>שם הוא נפגש פעם
עם גברת הייברג</i>

2244
03:27:13,028 --> 03:27:15,348
<i>הוא אמור לבלות את רוב 14 השנים</i>

2245
03:27:15,668 --> 03:27:19,228
<i>נוסעים בלי סוף
ממדינה אחת לאחרת.</i>

2246
03:27:20,348 --> 03:27:23,748
<i>הוא אמור לצייר נושא מרכזי,
ריקוד החיים</i>

2247
03:27:23,868 --> 03:27:26,348
<i>בהם הזוגות
לא רואים אחד את השני.</i>

2248
03:27:40,947 --> 03:27:42,788
תראה את הרחובות האלה.

2249
03:27:43,108 --> 03:27:45,948
יצורים אנושיים
להעמיד אחד על השני.

2250
03:27:46,147 --> 03:27:49,148
אוטובוסים נוסעים עם
אינספור נשמות אנושיות.

2251
03:27:50,307 --> 03:27:54,547
הם מביטים באדישות
האיש המאושר, לבד בחוץ.

2252
03:28:37,228 --> 03:28:41,788
<i>אם כי רוב עבודתו היא להתמודד עם
הבעיות של תקשורת אנושית</i>

2253
03:28:42,027 --> 03:28:45,667
<i>Munch הוא לנסות שוב
עם עוד שתי מערכות יחסים</i>

2254
03:28:45,788 --> 03:28:50,187
<i>אחד מהם יביא
פגיעה פיזית ונפשית</i>

2255
03:28:50,268 --> 03:28:54,148
<i>ובעקבות התמוטטות עצבים,
סוף סוף הוא יציב את עצמו</i>

2256
03:28:54,227 --> 03:28:59,348
<i>למרפאה פסיכיאטרית
בקופנהגן בשנת 1908.</i>

2257
03:29:06,748 --> 03:29:09,827
<i>במקביל,
יש ליידע את Munch</i>

2258
03:29:09,947 --> 03:29:11,867
<i>שהוא הפך לאביר</i>

2259
03:29:12,027 --> 03:29:15,268
<i> מהמסדר הנורווגי המלכותי
של סנט אולב.</i>

2260
03:29:32,747 --> 03:29:35,067
שמת לב אלי הרבה קודם?

2261
03:29:40,508 --> 03:29:42,587
כן, לעתים קרובות הסתכלתי עליך.

2262
03:29:46,388 --> 03:29:48,308
חשבתי שאתה נראה כמו ישו.

2263
03:29:58,547 --> 03:29:59,907
שב כאן.

2264
03:30:33,828 --> 03:30:36,067
אנו רוצים להודות לגברים, לנשים ו
ילדי אוסלו ואסגארדסטרנד

2265
03:30:36,148 --> 03:30:37,787
שמופיעים בסרט הזה.

2266
03:30:50,867 --> 03:30:55,027
מנהל צילום

2267
03:30:55,228 --> 03:30:59,147
מפקחי תאורה
מפקחי סאונד

2268
03:30:59,267 --> 03:31:04,028
מעצב הפקה
מפקח נכסים

2269
03:31:04,227 --> 03:31:08,067
עיצוב תלבושות
איפור

2270
03:31:16,587 --> 03:31:19,027
מנהל הפקה

2271
03:31:19,187 --> 03:31:23,628
אנחנו מאוד אסירי תודה
לעזרה שלא תסולא בפז מ

2272
03:31:23,748 --> 03:31:29,227
תודה נוספת

2273
03:31:29,427 --> 03:31:32,147
ברצוננו להודות לצוות ב
מוזיאון מאנץ' באוסלו

2274
03:31:32,268 --> 03:31:35,747
בלי העזרה של מי הסרט הזה
לא יכול היה להיעשות.

2275
03:31:35,907 --> 03:31:38,028
בימוי ועריכה: PETER WATKINS
ונכתב בשיתוף פעולה

2276
03:31:38,148 --> 03:31:40,867
עם צוות השחקנים, שרבים מהם מביעים
הדעות שלהם.

2277
03:31:44,107 --> 03:31:47,667
<i>דודתו של אדוארד מונק, קארן ביולסטאד</i>

2278
03:31:48,067 --> 03:31:49,668
<i>לעולם לא יתחתן.</i>

2279
03:31:50,908 --> 03:31:54,827
<i>אחותו אינגר לעולם לא תתחתן.</i>

2280
03:31:56,227 --> 03:32:00,307
<i>לורה מאנץ' תפרוש
עמוק יותר לתוך הבידוד שלה</i>

2281
03:32:00,388 --> 03:32:04,947
<i>ויבלה תקופה קצרה
במרפאה.</i>

2282
03:32:06,667 --> 03:32:09,347
<i>עם אודה לאסון יש לשבור
עם Gunnar Heiberg</i>

2283
03:32:09,708 --> 03:32:12,947
<i>ולהפוך למאהב
של רופא נורבגי</i>

2284
03:32:13,347 --> 03:32:17,147
<i>בזמן שנשאר נשוי
לכריסטיאן קרוהג.</i>

2285
03:32:19,387 --> 03:32:22,307
<i>אסה קרלסן תישאר נשואה</i>

2286
03:32:22,427 --> 03:32:26,308
<i>עד מותה בגיל 40.</i>

2287
03:32:26,947 --> 03:32:31,427
<i>Dagny Juel, מלווה ב
סטניסלב פשיביסבסקי</i>

2288
03:32:31,907 --> 03:32:36,147
<i>ייסע לטיפליס
להיפגש עם מאהב רוסי</i>

2289
03:32:36,868 --> 03:32:39,027
<i>מי יירה בה בראש.</i>

2290
03:32:40,827 --> 03:32:47,708
<i>האישה המכונה "גברת הייברג" תרצה
להתגרש בפעם השנייה בשנת 1911.</i>

2291
03:32:48,788 --> 03:32:52,427
<i>היא ואדוורד מונק
לעולם לא ייפגש שוב.</i>

2292
03:33:05,347 --> 03:33:09,347
<i>"הרגשתי כאילו יש
חוטים בלתי נראים בינינו.</i>

2293
03:33:09,947 --> 03:33:13,267
<i>"הרגשתי כאילו חוטים בלתי נראים
משערה</i>

2294
03:33:13,427 --> 03:33:16,667
<i>"עדיין התפתלו
סביבי.</i>

2295
03:33:18,267 --> 03:33:22,187
<i>"וכשהיא לגמרי
נעלם שם, מעל האוקיינוס</i>

2296
03:33:22,747 --> 03:33:28,787
<i>"ואז עדיין הרגשתי איך זה כואב,
איפה הלב שלי דמם</i>

2297
03:33:29,747 --> 03:33:33,907
<i>"בגלל השרשורים
לא ניתן היה לשבור."</i>